פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"פ
3525/11
בפני:
כבוד השופט ס' ג'ובראן
המבקש:
נידאל ג'ובראן
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית
המשפט המחוזי בירושלים מיום 12.4.11 בעפ"ת 21784-03-11 שניתן על ידי כבוד
השופט אמנון כהן
בשם המבקש:
עו"ד שלומי הלברשטט
החלטה
לפניי בקשה למתן רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (עפ"ת 21784-03-11 כבוד השופט א' כהן ) מיום 12.4.2011 בו נדחה ערעורו של המבקש על גזר דינו של בית משפט השלום לתעבורה בירושלים (תת"ע 8781/09, כבוד השופט א' טננבוים ).
בית המשפט לתעבורה הרשיע את המבקש לאחר הודאתו בעבירה של נהיגה בשכרות. הוטלה עליו פסילה בפועל למשך שנתיים וקנס. המבקש לא השלים עם הכרעה זו והגיש ערעור לבית המשפט המחוזי, אשר בגדרו טען כי
שגה בית המשפט לתעבורה כאשר גזר את עונשו ולא אפשר לו להמשיך בהליך אל מול שירות המבחן, ועל כן הוא ביקש להחזיר את הדיון לבית המשפט לתעבורה על מנת שהוא ימשיך בהליך מול שירות המבחן, ורק בסיומו ייגזר דינו. בית המשפט המחוזי דחה את ערעורו בקובעו כי העונש שהוטל על המבקש מוצדק, וכי לא היה מלכתחילה מקום להורות על הגשת תסקיר מטעם שירות המבחן וכן לאור עברו התעבורתי המכביד, והעובדה כי הוא לא שיתף פעולה עם שירות המבחן.
מכאן בקשת רשות הערעור שלפניי, בגדרה טוען המבקש כי הוא לא הגיש ערעור על העונש שנגזר עליו, וכל שביקש מבית המשפט המחוזי הוא החזרת הדיון לבית המשפט לתעבורה לצורך המשך ההליך השיקומי בפיקוח שירות המבחן. על כן, לטענתו שגה בית המשפט המחוזי כאשר לא נדרש כלל לטענתו זו ודן בעונש לגופו.
לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור ובפסקי הדין של הערכאות הקודמות, נחה דעתי כי דין הבקשה להידחות וזאת אף מבלי להידרש לתגובה מטעם המשיבה. בקשה זו אינה מעוררת כל סוגיה בעלת חשיבות משפטית או ציבורית החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים, ולכן היא אינה מצדיקה מתן רשות ערעור לבית משפט זה (ראו ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123 (1982)). עניינו של המבקש נדון בפני שתי ערכאות שיפוטיות, והמבקש לא הצביע על עילה, המצדיקה דיון בסוגיה בפני ערכאה שיפוטית שלישית. יתרה מכך, בבקשתו הוא אף לא ניסה לטעון כי מקרה זה מצדיק מתן רשות ערעור בהתאם להלכות המושרשות של בית משפט זה. עוד אדגיש כי לטעמי אין כל מקום להחזרת הדיון לבית המשפט לתעבורה לשם המשך ההליך אל מול שירות המבחן. בית המשפט לתעבורה קבע באופן מפורש בגזר דינו כי "לפנים משורת הדין הנאשם נשלח לשירות המבחן כדי לבדוק אפשרות של שירות לתועלת הציבור. אולם מהודעת שירות המבחן עולה כי הנאשם איננו משתף פעולה עימם. בנוסף מסתבר כי הנאשם לא הפקיד את רישיונו". לאור האמור לעיל וכן לאור עברו התעבורתי המכביד נקבע על ידי בית המשפט לתעבורה כי אין מקום ללכת לקראתו של המבקש. לא מצאתי בטענות המבקש כל עילה להתערב בהחלטתו זו של בית המשפט לתעבורה. מכל מקום ברור הוא שמקרה זה אינו מצדיק מתן רשות ערעור.
סוף דבר, הבקשה נדחית.
ניתנה היום, ח' באייר התשע"א (12.5.2011).
ש ו פ ט