פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"פ
354/18
לפני:
כבוד השופט י' אלרון
המבקשים:
1. איאד חליל
2. לב הגליל תחבורה ורכב בע"מ
נ ג ד
המשיבים:
1. ועדה מקומית לתכנון ולבניה קריית אתא
2. מנהל התכנון
בקשה
למחיקת הבקשה לרשות ערעור מטעם המבקשים
בשם המבקשים:
עו"ד ד"ר יוסף פרוכטמן;
עו"ד צביקה אייזנברג
בשם המשיבים:
עו"ד עמית אופק
החלטה
לפניי בקשה למחיקת בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (השופט י' ליפשיץ ) בעפ"א 1542-01-17 מיום 27.11.2017, בגדרו התקבל ערעור המשיבה 1 על פסק דינו של בית המשפט לעניינים מקומיים בקריית ביאליק (השופט מ' עלי ) בע"א 26439-08-16 מיום 14.11.2016, וכן לפסיקת הוצאות.
1.
ההליכים מושא הבקשה דנן עניינם בצו הפסקה מנהלי שהוציאה המשיבה 1 בנוגע לעבודות תשתית וסלילה שבוצעו על ידי המבקש 1 מטעם המבקשת 2.
2.
בעקבות הוצאת הצו, הגישו המבקשים בקשה לביטולו, אשר התקבלה על ידי בית המשפט לעניינים מקומיים בקריית ביאליק. באשר לפסיקת הוצאות, קבע בית המשפט כי "לאור התנהלות המשיבה [המשיבה 1 – י' א'] ובשים לב לקביעותיי, היה מקום לחייב את המשיבה בהוצאות ואף בסכום גבוה", כלשון ההחלטה. עם זאת, לבסוף לא פסק בית המשפט הוצאות מאחר שלא היה ברור האם המבקשים קיימו חובתם למסור הודעה לרשות המקומית ולוועדה המקומית על ביצוע העבודות עובר לתחילתן.
3.
ערעור שהגישה המשיבה 1 על החלטה זו, התקבל על ידי בית משפט קמא, אשר הורה על ביטולה, והותיר את צו ההפסקה על כנו.
4.
על פסק דינו של בית משפט קמא הגישו המבקשים את בקשת רשות הערעור דנן, שמפאת קוצר היריעה, לא אפרט את הטיעונים המובאים בה.
5.
בתגובתה הודיעה המשיבה 1 כי לאחר "בחינה מעמיקה", כלשון התגובה, היא מבטלת את צו ההפסקה, מאחר שהוצא ביחס לעבודות שבוצעו ללא היתר מחוץ למרחב התכנון המקומי שלה, ומשכך אין לה סמכות אכיפה בשטח זה. כן צוין כי טענה זו הועלתה בפני בית המשפט לעניינים מקומיים, אך לא הוכרעה על ידו.
6.
בעקבות זאת, הגישו המבקשים בקשה למתן תוקף של פסק דין לביטול הצו, ולפסיקת הוצאות משפט לזכותם.
7.
המשיבה 1, לעומת זאת, התנגדה לפסיקת הוצאות, בטענה כי פסיקת הוצאות נדרשת לכלול את הוצאות ההליך הנוכחי בלבד, במסגרתו לא העלו המבקשים את טענת חוסר הסמכות. עוד הוסיפה כי הודעתה על ביטול הצו ניתנה ללא קיום דיון בעניין, ומבלי שבית משפט זה נדרש להכריע בבקשה לגופה. כן הדגישה כי העבודות מושא הצו לא חוקיות, וכי בכוונתה להוציא צווי הפסקה אם תתחדשנה.
8.
לנוכח ביטול צו ההפסקה המנהלי על ידי המשיבה 1, הדיון בבקשת רשות הערעור התייתר, ומשכך אני מורה על מחיקתה. בנסיבות העניין איני מוצא מקום ליתן תוקף של פסק דין לביטול הצו.
9.
לנוכח השתלשלות האירועים, כפי שפורטה לעיל, אני מורה על פסיקת הוצאות לטובת המבקשים בסך של 1,500 ש"ח.
ניתנה
היום, ט' באייר התשע"ח (24.4.2018).
ש ו פ ט