רע"פ 3617-24 רע"פ 3617-24

1.לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בנוף הגליל-נצרת (כבוד השופטת א' לינדנשטראוס) בעפ"ת 36350-01-24 שניתן ביום 19.03.2024, בגדרו התקבל ערעור המשיבה על גזר דינו של בית משפט השלום לתעבורה בנוף הגליל-נצרת (כבוד השופט ר' עומרי) בפ"ל 3366-11-20 שניתן ביום 04.12.2023.

2.בתמצית, ביום 25.01.2023 הורשע המבקש על פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון בעבירות של נהיגה ללא רישיון נהיגה, אי ציות לשוטר במדים וכן נהיגה ברכב ללא ביטוח ורישיון רכב; זאת, על כך שביום 20.10.2020 נהג במגדל העמק ברכב "כאשר אינו מורשה כלל לנהיגה". בהמשך הדברים, לא ציית המבקש להוראת שוטר במדים ונמלט מהמקום, והגיע לתחנת המשטרה רק כעבור יממה.

3.לאחר שמיעת טיעונים לעונש, ביום 04.12.2023 נגזרו על המבקש ארבעה חודשי מאסר על תנאי, פסילה לתקופה של 14 חודשים, שישה חודשי פסילה על תנאי וכן קנס.

4.המשיבה ערערה על קולת עונשו של המבקש וביום 19.03.2024 ניתן פסק דינו של בית משפט קמא. בפתח דבריו, עמד בית משפט קמא על חומרת העבירה של נהיגה על ידי מי שמעולם לא הוציא רישיון נהיגה. עוד הזכיר בית משפט קמא את העובדה שהמבקש הורשע בעבר בעבירות של נהיגה ללא רישיון נהיגה וכן "גם בגרימת תאונת דרכים ובעבירות של נהיגה בקלות ראש ואי עצירה לאחר גרימת תאונה". הודגש, כי אף לאחר הרשעתו בעבירות אלה, המבקש שב וחזר על ביצוע עבירות דומות – "[ו]אף הגדיל לעשות, לא ציית לשוטר ונמלט מן המקום".

5.בהתאם לכל האמור, הומר עונש המאסר על תנאי שהוטל על המבקש בעונש מאסר בפועל למשך תשעה חודשים, וכך גם עונש הפסילה הוחמר לתקופה בת עשרים וארבעה חודשים.

6.מכאן הבקשה שלפניי, ועמה בקשה לעיכוב ביצוע. הבקשה הוגשה היום, 30.04.2024, הוא המועד שנקבע בהחלטותיו של בית משפט קמא להתייצבותו של המבקש לצורך ריצוי עונש המאסר שנגזר עליו.

7.לאחר עיון בבקשה על נספחיה, מצאתי כי היא אינה עומדת באמות המידה החלות בכגון דא, ואשר על כן, דינה להידחות בלא צורך בתשובת המשיבה (ראו למשל: רע"פ 108/24 אבו סרחאן נ' מדינת ישראל, פסקה 12 (08.01.2024)).

8.כאמור בפסק הדין קמא, יש בעבירות בהן הורשע המבקש כדי להפגין חוסר כבוד כלפי שלטון החוק, כמו גם לסכן באופן ממשי את משתמשי הדרך. כמו כן, לא הייתה זו הפעם הראשונה בה הורשע המבקש בעבירה זו, כאשר אכן דומה כי אין בעונשים שנגזרו עליו בעבר כדי לגרום לו לשנות מדרכו.

9.אשר על כן, נחה דעתי כי העונש שהוטל על המבקש על ידי בית משפט קמא אינו חורג ממדיניות הענישה המקובלת במידה שמצדיקה את התערבותו של בית משפט זה. כמו כן, בהתייחס לכלל נימוקי הבקשה שהועלו מטעם המבקש, נחה דעתי גם, כי לא מתעורר בענייננו כל חשש מפני עיוות דין.

10.סוף דבר: בקשת רשות הערעור נדחית בזאת, וממילא נדחית גם הבקשה לעיכוב ביצוע שבצידה.

למען הסר ספק מובהר, כי המבקש יתייצב לריצוי עונשו כאמור בהחלטת בית משפט קמא מיום 21.04.2024.