רע"פ 3640/10 אמנון פרץ נ. מדינת ישראל

לפניי בקשה למתן רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים בע"פ 5121/09 (כבוד השופטים ח' בן-עמי, ת' בזק-רפפורט ו-ד' מינץ ) מיום 16.3.2010, בו נדחה ערעורו של המבקש על פסק דינו של בית משפט השלום בירושלים בת"פ 2445/07 (כבוד השופטת ר' שלו-גרטל ).

המבקש הורשע בבית משפט השלום בעבירות של איומים, על פי הנטען בכתב האישום ביום 9.2.2006 איים המבקש על שוטר אשר עצר אותו יומיים לפני כן, בשעה שזה ביצע ריצת אימון ברחוב. בית משפט השלום גזר על המבקש שישה חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים ושירות לתועלת הציבור בהיקף של 250 שעות. המבקש ערער לבית המשפט המחוזי על הכרעת הדין, גזר הדין וכן על הפגיעה בייצוגו, בשל העיתוי המאוחר בו הוחלט למנות לו סנגור ציבורי. ביום 16.3.2010 דחה בית המשפט המחוזי את הערעור, וקבע כי אין מקום להתערב בממצאי המהימנות אותם קבע בית משפט השלום, ביחוד כאשר על פניה גרסתו של המבקש "אינה מחזיקה מים". לענין העונש, קבע בית המשפט כי לא רק שאינו מוצא מקום להתערב בו, אלא הינו מתון לאור נסיבותיו האישיות של המבקש, התסקיר בעניינו, עברו הפלילי והעדרה של חרטה ולקיחת אחריות מצידו. באשר לטענות לגבי הייצוג קבע בית המשפט, כי הגנתו של המבקש לא נפגעה למרות המינוי המאוחר של הסנגור, הן משום שעל פי חוק לא היה חייב בית המשפט למנות לו סנגור, מאחר והמשיבה לא ביקשה השתת עונש מאסר בפועל, והן משום שפרק הזמן שבין מינוי הסנגור למועד הדיון הינו מספק, לאור היקפו המצומצם של חומר החקירה בתיק.

מכאן הבקשה שלפניי, אשר בגדרה שב ומעלה המבקש את טענתו כי ייצוגו בהליך בבית המשפט השלום נפגע עקב המינוי המאוחר של סנגורו, המבקש אף מבקש כי ימונה לו סנגור מהסנגוריה הציבורית לצורך הליך זה. בתגובה שהגישה הסנגוריה הציבורית לבקשה נאמר כי היא החליטה שלא להגיש בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי, ועל כן היא מותירה את ההכרעה בסוגיית מינוי סנגור בהליך זה לבית המשפט. בענין זה ניתנה החלטה ביום 24.5.2010 (כבוד הרשם ג' שני ), לפיה בנסיבות הענין ובהתחשב בכך שמדובר בבקשת רשות ערעור ב"גלגול שלישי" לא ימונה סנגור מטעם הסנגוריה הציבורית.

לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור ובפסקי הדין של הערכאות הקודמות, נחה דעתי כי דין הבקשה להידחות וזאת אף מבלי להידרש לתגובה מטעם המשיבה. בקשה זו אינה

מעוררת כל סוגיה בעלת חשיבות משפטית או ציבורית החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים (ראו ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123 (1982)). עניינו של המבקש נדון בפני שתי ערכאות שיפוטיות, והמבקש לא הצביע על עילה, המצדיקה דיון נוסף בסוגיה בפני ערכאה שלישית. יתרה מזאת, צדק בית המשפט המחוזי משקבע כי ייצוגו של המבקש לא קופח שעה שכלל לא התקיימו הנסיבות בהן חובה על בית המשפט למנות לו סנגור. למרות זאת, מינה לו בית משפט השלום סנגור, המבקש טוען כי מינוי זה נעשה בעיתוי מאוחר, אולם בשל היקפו המצומצם מאוד של התיק, פרק הזמן שבין מינוי הסנגור לדיון בעניינו הינו סביר ולא מקים את הטענה לה טוען המבקש.

סוף דבר הבקשה נדחית.