פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"פ
3675/03
בפני:
כבוד השופט מ' חשין
כבוד השופט י' טירקל
כבוד השופטת א' חיות
המערער:
בנימין ברנס
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
בקשת רשות ערעור על פסק-דינו של
בית-המשפט המחוזי בבאר שבע בע"פ 7298/02 מיום 31.3.03 שניתן על ידי כב' סגן
הנשיא י' פלפל, השופט נ' הנדל והשופטת ר' יפה-כ"ץ
החלטה
השופט מ' חשין:
המבקש הורשע בבית-משפט השלום באשקלון, לאחר הודאה, בעבירות על חוק מס ערך מוסף, תשל"ו-1976 ( החוק ), ותקנות שלפיו, ועונשו נגזר לעונשים אלה: 24 חודשים מאסר על-תנאי; קנס בסך 36,000 ש"ח; התחייבות על-סך 50,000 ש"ח שלא יעבור עבירה דומה לעבירות שהורשע בהן באישום הנוכחי; פיקוח שירות המיבחן למשך 18 חודשים; וביצוע עבירות שירות לתועלת הציבור במשך 600 שעות.
המדינה ערערה על קולת העונש ובית-המשפט המחוזי בבאר שבע נענה לה. כאן נגזר עונשו של המערער לשנת מאסר לריצוי בפועל ו-12 חודשים מאסר על-תנאי. בית-המשפט הוסיף וקבע כי הקנס ישולם בתשלומים לאחר גמר ריצוי עונש המאסר בפועל וכי יתר חלקי גזר-הדין שגזר בית-משפט השלום יישארו בעינם. מונחת עתה לפנינו בקשת המבקש לערער על גזר-הדין של בית-המשפט המחוזי, ולהשיב על כנו את גזר-הדין של בית-משפט השלום.
2.קראנו את המיסמכים שהונחו לפנינו והוספנו ושמענו טיעונים על-פה מפי באי-כוח בעלי-הדין. אחר כל אלה לא נמצאה לנו עילה להיעתר לבקשת המבקש וליתן רשות ערעור בידו.
3.אשר לעונש שנגזר על המבקש, מן המודעות הוא כי לעניינו של עונש לא תינתן רשות ערעור אלא בנסיבות חריגות ומיוחדות, בייחוד מקום שהעניין נושא הדיון מעורר שאלה שהשלכותיה אל-מעבר לעניינו הקונקרטי של המבקש. עניינו של המבקש אינו בא בגדר חריגים אלה. יתר-על-כן: בתיתנו דעתנו למעשיו של המבקש, לא נמצא לנו כי העונש שנגזר עליו עונש חמור הוא כדי-כך שערכאת ערעור תתערב בו. נהפוך הוא: העונש שנגזר על המבקש הולם את מעשיו ואין הוא חורג מן העונשים שראוי להטיל על מי שעבר עבירות כעבירות שעבר המבקש.
4.טוען בא-כוח המבקש, כי לאחר הגשת כתב-האישום לבית-המשפט הוצע למבקש לשתף פעולה עם הרשויות במסירת עדויות נגד עוסקים אחרים, ובתמורה לכך הסכימה המדינה כי תעתור לבית-המשפט להטיל על המבקש עונש מאסר שירוצה בעבודות שירות. המבקש, כך מוסיף בא-כוחו וטען, קיים את חלקו בהסדר ואילו המדינה הפרה את התחייבותה. מכאן עתירתו לחייב את המדינה כי תקיים את שנטלה על עצמה.
5.קראנו את הכתובים; הוספנו ושמענו טיעון על-פה בעניינה של גירסה זו; ושוכנענו כי אין בה ממש. אכן, המדינה נטלה על עצמה התחייבות כטענת המבקש, אלא שהמבקש לא קיים את חלקו-שלו וממילא בטלה התחייבות המדינה ועברה מן העולם.
6.סוף דבר: לא מצאנו עילה ראויה להתערב בגזר-הדין שגזר בית-המשפט המחוזי, ואנו מחליטים לדחות את הבקשה.
היום, ה' בתשרי תשס"ד (1.10.2003).
ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט ת
_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.
03036750_G06.doc
מרכז מידע, טל' 02-6750444 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il