רע"פ 3677/08 יוסף פרשטיין נ. מדינת ישראל

1.

המבקש נמצא נוהג ברכב כשבדמו ריכוז אלכוהול גבוה מן המותר בחוק. בהסתמך על הודאתו, הרשיעו בית-משפט השלום בתל-אביב, וגזר לו ששה חודשי פסילה, ששה חודשים פסילה על תנאי, שלושה חודשים מאסר על-תנאי וקנס בסך 1,500 ש"ח. בית-המשפט המחוזי מרכז קיבל באופן חלקי את ערעורה של המשיבה כנגד קולת העונש, והעמיד את תקופת הפסילה בפועל על 11 חודשים, תוך שהוא מותיר את יתר רכיביו של העונש על כנם.

2.

בבקשה שבפני עותר המבקש לקבל רשות ערעור, ובפיו הטענה כי עניינו מעורר שאלה בעלת השלכות עקרוניות, הנוגעת ליחס הרצוי בין משך תקופת הפסילה אותה ראוי להשית על מי שנהג תחת השפעת אלכוהול, לבין ריכוז האלכוהול החריג שנמצא בדמו. לעניין זה מציין המבקש את דברי בית-המשפט קמא בעניין זה, לפיהם "לאחרונה החלו להישמע קולות שיפוטיים הסבורים, כי מן הראוי לקבוע מדרג של עונש הפסילה המינימאלית בהתאמה לרמת השכרות... [ ואף ] להעלות שיעור הסטייה הנלקחת בחשבון על ידי המשטרה" (עמ' 3 לפסק-הדין; ההדגשה הוספה).

3.

דין הבקשה להדחות. הסוגיה אותה עותר המבקש להעמיד לבחינה בפני בית משפט זה, מחייבת בירור עובדתי מוקדם, ואפשר גם עדותם של מומחים. משהודה המבקש בעובדות אשר יוחסו לו, לא נערך אותו בירור בפני הערכאה הראשונה, ולא ניתן למלא את החסר בשלב זה של ההליכים. הנה כי כן, חרף הצביון העקרוני אותו ייחס המבקש לבקשתו, בסופו של יום אין בפני אלא עתירה להביא את שאלת העונש שהושת עליו לבחינה בפני ערכאה שלישית. לכך אין בידי להיעתר, ומכאן החלטתי לדחות את הבקשה.