רע"פ 3712/05 איאד סעדי נ. מדינת ישראל

1.בכתב אישום שהוגש לבית המשפט לתעבורה בנצרת (כב' השופט ג' אזולאי), יוחסו למבקש עבירות של גרימת מוות ברשלנות, גרימת חבלה של ממש לאדם ונזק לרכוש, וכן סטייה מנתיב נסיעה, עבירות לפי חוק העונשין, פקודת התעבורה ותקנות התעבורה. בפן העובדתי נטען, כי ביום 1.11.98, בעת שהמבקש נהג באוטובוס מכיוון בוסמת טבעון לאלונים, הוא סטה לנתיב השמאלי, והתנגש בחזיתו של רכב פרטי. כתוצאה מהתאונה נגרם מותה של נהגת הרכב הפרטי, ולפציעתם של המבקש ואדם נוסף. כמו כן ניזוקו שני כלי הרכב שהיו מעורבים בתאונה.

2.המבקש התגונן במשפטו בטענה כי רכבו לא סטה לנתיב הנגדי, אדרבא, היה זה הרכב הפרטי שסטה וחדר לנתיב נסיעתו. גרסה זו של המבקש נדחתה על ידי בית המשפט, שמצא כי הונח בסיס להרשעה. את הכרעת דינו ביסס בית המשפט לתעבורה על עדותו של מר אמין עווד, שישב לצדה של המנוחה וראה את האוטובוס נכנס, עובר לתאונה, לנתיב הנסיעה של הרכב בו נסע, וכן על ממצאים בזירת התאונה, אשר כללו את תרשימיו של הבוחן ודו"ח שערך, ובעיקר, קלטת וידאו אשר צולמה סמוך לאחר התאונה. בעקבות הרשעתו של המבקש גזר לו בית המשפט 6 חודשי מאסר בפועל, 9 חודשים מאסר על-תנאי, קנס בסך 5000 ₪, והוא נפסל מלהחזיק ברישיון נהיגה במשך 15 שנים.

3.על פסק דינו של בית המשפט לתעבורה ערער המבקש בפני בית המשפט המחוזי, שם נדחו השגותיו כנגד ההרשעה. מאידך, הוחלט לקצר את תקופת הפסילה ולהעמידה על 10 שנים.

4.בבקשה שבפני עותר המבקש למתן רשות ערעור, אותה הוא סומך על מה שהוגדר בלשונו כ"כשל בייצוגו" על ידי בא כוחו הקודם. כן נטען, כי התייחסותו של בית המשפט לתעבורה בהכרעת דינו לממצא עובדתי שלא נטען בפניו על ידי המשיבה, פגעה ביכולתו להתגונן. ועוד נטען, כי התרשמותן של הערכאות הקודמות מן הראיה המצולמת הייתה שגויה. המבקש מלין גם על חומרת העונש אשר הושת עליו.

לבקשתו למתן רשות לערער, צרף המבקש בקשה להגשתה של ראיה נוספת – חוות דעת משלימה של מר הרי מוזס, לעניין סימן הבלימה עליו ביססו שתי ערכאות קמא את הכרעתן. לבקשה זו לא ראיתי מקום להיעתר, ולו מן הטעם שאף אם נמנע מהמבקש להביא את הראיה בפני הערכאה הדיונית, היה יכול להשלים את החסר במהלך הערעור בפני בית המשפט המחוזי. הטענה כי לא נהג כך מחמת מחדל של בא-כוחו, אינה יכולה להישמע בשלב זה של ההליכים, הואיל ובטרם טען את ערעורו היתה פתוחה בפניו הדרך לבחור בסנגור אחר.

5.באשר לבקשה למתן רשות לערער – גם דינה של זו להדחות. כידוע, הלכה היא כי ערעור בגלגול שני נועד לבחון שאלות משפטיות בעלות השלכה כללית, החורגות מעניינם הפרטי של הצדדים המתדיינים, לדוגמא, כאשר מתעוררות סוגיות בעלות אופי חוקתי. לא זה המקרה שבפני, שלאחר שאתה פושט ממנו את הלבוש המשפטי, לא נותר ממנו אלא ניסיון להשיג בפני ערכאה נוספת על הכרעות שבעובדה, אשר נדונו בהרחבה והוכרעו בפני שתי ערכאות קודמות.

הבקשה נדחית, וממילא נדחית גם הבקשה לעיכוב ביצועו של העונש.