רע"פ 3730/97 שוקר נעם נ. מדינת ישראל

1.שעה שהמבקש ביצע עבודות שמירה (ביום 11.1.94) בבית מפלגת העבודה ברעננה במהלך יום הבחירות המקדימות למפלגה, הוא תפס את המתלונן, שהפר את הסדר במקום, הפיל אותו ארצה וגרם לו חבלה של ממש (שבירת יד). בגין מעשים אלה, הוגש כנגד המבקש בבית משפט השלום בכפר סבא כתב אישום, המייחס לו עבירה של תקיפה הגורמת חבלה של ממש, לפי סעיף 380 לחוק העונשין תשל"ז- 1977להלן: "חוק העונשין"). בית משפט השלום הרשיע את המבקש והטיל עליו קנס בסך 3,000 ש"ח או 30 ימי מאסר תמורתו, וכן חייב אותו לחתום על התחייבות בסך 5,000 ש"ח שלא יעבור עבירה של אלימות במשך שנתיים. המבקש ערער לבית המשפט המחוזי בתל אביב יפו, הן על הכרעת הדין והן על גזר הדין; הוא טען, בין השאר, כי אין להרשיעו משום שהתנהגותו נמנית עם "זוטי הדברים" שלא יישא אדם באחריות פלילית בגינם, כאמור בסעיף 34יז לחוק העונשין שנחקק בחוק לתיקון דיני העונשין (תיקון מס' 39) (חלק מקדמי וחלק כללי), התשנ"ד - 1994. בית המשפט המחוזי דחה את טענות המערער, קבע כי לאור החבלה החמורה שנגרמה למתלונן אין לראות במעשי המבקש כנמנים עם זוטי הדברים ודחה את ערעור המבקש על שני חלקיו.

2.מונחת בפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי. המבקש טוען, כי שאלת פרשנותו של סעיף 34יז לחוק העונשין, טרם נדונה בבית משפט זה וזו שאלה המצדיקה דיון בפני בית משפט זה כערכאה שלישית. בתשובתה הנ"ל לא חלקה המשיבה על חשיבות פרשנותו של סעיף 34יז, אך היא טענה כי נסיבותיו של המקרה הספציפי בו עסקינן אינן מצדיקות בירור עניינו בגלגול שלישי.

3.לאחר שעיינתי בבקשה ובטענות הצדדים נחה דעתי כי דין הבקשה להידחות. ערעור ברשות בפני בית משפט זה כערכאה שלישית ניתן בנסיבות מיוחדות שמעלות שאלות בעלות חשיבות משפטית או ציבורית (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נגד מצת אור בע"מ, פ"ד לו(3) 123). אין זה המקרה שלפני. נסיבות המקרה, שבו שבר המבקש את ידו של המתלונן, אינן נמנות בכל מקרה עם "זוטי הדברים", ועל כן, אין מתעוררת השאלה בדבר פרשנותו של סעיף 34יז לחוק העונשין והיקף תחולתו. ממילא אין מקום לבחון במקרה הנוכחי את היבטיו העקרוניים של הנושא בערכאה שלישית.

הבקשה נדחית.