החלטהעליוןבית המשפט העליון2 עמודיםנכלל בחיפוש

רע"פ 3751/02 יוסף כהן נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

בקצרה

סדר דין פלילי · עיכוב ביצוע עונש מאסרבקשה לעיכוב ביצוע עונש מאסר בהמתנה לדיון בבקשת רשות ערעור על הרשעה ועונש

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון דחה בקשה לעיכוב ביצוע עונש מאסר של 18 חודשים שהוגשה בהמתנה לדיון בבקשת רשות ערעור על הרשעה ועונש. נקבע כי השיהוי בהגשת הבקשה, שלא הוסבר, מהווה נימוק לדחייתה. בנוסף, נקבע כי הבקשה למעשה מבקשת שחרור מיידי, וקשה להניח שזה יהיה תוצאת הדיון בבקשת הרשות.

העובדות

המבקש הורשע בעבירות חמורות, בהן שוחד, גניבה, קבלת דבר במרמה וזיוף, ונידון ל-18 חודשי מאסר בפועל. ערעורו נדחה בבית המשפט המחוזי והוא הגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון. הבקשה לעיכוב ביצוע הוגשה לאחר שהתייצב לריצוי עונשו ולאחר שבקשה קודמת לעיכוב ביצוע נדחתה בבית המשפט המחוזי.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להורות על עיכוב ביצוע עונש מאסר בפועל בהמתנה להכרעה בבקשת רשות ערעור, כאשר לא נכללה בקשה לעיכוב ביצוע בבקשת רשות הערעור ונטען שיהוי בהגשתה?

הלכות

  1. 1

    שיהוי בלתי מוסבר בהגשת בקשה לעיכוב ביצוע עונש מאסר מהווה נימוק לדחייתה

    ״בנסיבות המקרה הזה, די היה בשיהוי הבלתי מוסבר בבקשה לעיכוב ביצוע כדי לשמש נימוק לדחות אותה״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    כאשר הבקשה לעיכוב ביצוע היא למעשה בקשה לשחרור מהמאסר, וקשה להניח שזכייה בבקשת הרשות תוביל לשחרור מיידי, אין מקום להיעתר לה

    ״גם לגוף הדברים, יש ממש בטענת המדינה שנתבקשה להגיב עוד היום על הבקשה, כי אפילו יזכה המבקש בכל מבוקשו קשה להניח כי תוצאת הדבר תהא שחרורו המיידי״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • עיכוב ביצוע
  • רשות ערעור
  • עונש מאסר
  • שיהוי
  • שוחד
  • גניבה
  • קבלת דבר במרמה
  • זיוף
  • הקלה בעונש

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

ב

בית המשפט העליון

רע"פ

3751/02

בפני:

כבוד השופט א' ריבלין

המבקש

:

יוסף

כהן

נגד

המשיב

ה :

מדינת ישראל

בקשה לעיכוב ביצוע

גזר דין בת.פ. 71519/01

מיום

15.4.2002 בבית המשפט המחוזי בתל

אביב-יפו

שניתן על ידי כבוד השופטים: ד'

ברלינר,

ז' המר נ' אחיטוב

החלטה

המבקש הורשע בהתאם להודעתו בבית המשפט בשורה ארוכה של עבירות חמורות, וביניהן שוחד, גניבה, קבלת דבר במרמה וזיוף. בית המשפט השלום דן אותו ל18- חודשי מאסר בפועל וערעור שהגיש על פסק-הדין נדחה בבית המשפט המחוזי. ביום 2.5.2002, פנה המבקש לבית משפט זה בבקשת רשות ערעור ובה הוא מעלה טענות לענין הרשעתו במקצת מן העבירות שיוחסו לו. בנסיבות אלה, הוא גם מבקש הקלה בעונשו.

אף שפסק הדין בבית המשפט המחוזי ניתן ביום 15.4.2002, ובאותו יום נידחה מועד התייצבותו לעונש ליום 7.5.2002, לא נכללה בבקשת רשות הערעור לבית המשפט העליון בקשה לעיכוב ביצוע. רק ביום 5.5.2002 פנה לבית המשפט המחוזי ובקשתו נדחתה ביום 6.5.2002. היום הוא פונה לבית משפט זה בבקשה לעכב את תחילת ביצוע עונש המאסר. בפועל, זוהי בקשה לשחרורו מן המאסר שכן התייצב כבר לריצוי עונשו. בנסיבות המקרה הזה, די היה בשיהוי הבלתי מוסבר בבקשה לעיכוב ביצוע כדי לשמש נימוק לדחות אותה; גם לגוף הדברים, יש ממש בטענת המדינה שנתבקשה להגיב עוד היום על הבקשה, כי אפילו יזכה המבקש בכל מבוקשו קשה להניח כי תוצאת הדבר תהא שחרורו המיידי.

אשר על כן, הבקשה לעיכוב ביצוע נדחית. בקשת רשות הערעור תידון בפני הרכב שלושה במועד מוקדם שייקבע על ידי מזכירות בית המשפט.

ניתנה היום, כ"ו באייר תשס"ב

(8.5.2002).

ש

ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1שיהוי בלתי מוסבר בהגשת בקשה לעיכוב ביצוע עונש מאסר מהווה נימוק לדחייתה
  2. 2כאשר הבקשה לעיכוב ביצוע היא למעשה בקשה לשחרור מהמאסר, וקשה להניח שזכייה בבקשת הרשות תוביל לשחרור מיידי, אין מקום להיעתר לה