פרטי ההליך
ב
בית המשפט העליון
רע"פ
3827/98
בפני:
כבוד המשנה לנשיא ש' לוין
המבקש
:
משה
בקשה
נגד
המשיב
ה :
מדינת ישראל
בקשת
רשות ערעור על פסק דין בית
המשפט
המחוזי בתל אביב יפו מיום 26.4.98
בע"פ
771/97 שניתן על ידי כבוד השופטים
אבן
ארי, בר אופיר, אחיטוב
בשם
המבקש: עו"ד אביגדור פלדמן
בשם
המשיבה: עו"ד אפרים ברזילי
החלטה
1.פרקליט המבקש משיג בבקשת רשות לערער שלפני על הרשעתו של מרשהו בעבירות של שיבוש מהלכי משפט והפרת אמונים. לענין העבירה של שיבוש מהלכי המשפט, הטענה היא שלמבקש לא היתה כוונה פלילית; כשעניינו של סעיף 244 לחוק העונשין, תשל"ז1977- מחייב הוכחת כוונה פלילית מיוחדת. לענין העבירה של הפרת אמונים, הטענה היא שלא הוכח יסוד של "שחיתות" שהוא חיוני בעבירה לפי סעיף 284 לחוק הנ"ל.
2.קראתי את הבקשה לרשות לערער ואת התשובה, ועיינתי בפסקי הדין של הערכאות שקדמו לי, ונחה דעתי שאין טענות המבקש מצדיקות מתן רשות לערער.
א.נוכח ממצאי העובדות שנקבעו על ידי הערכאות שקדמו לי, לא מצאתי כל טעות משפטית במסקנותיהן המרשיעות. בדין טענה גב' ברזילי בתשובתה לבקשה לרשושת לערער כי כוונתו הפלילית של המבקש הוכחה, וכי יש להבחין לענין ההרשעה בין כוונה לבין מניע.
ב.לענין ההרשעה בעבירה של הפרת אמונים, תמך פרקליט המבקש את יתידותיו ביחוד בפסק דינו של השופט א. גולדברג בע"פ 4148/96 (טרם פורסם), שקבע שאין להכתים עובד ציבור כעבריין לפי הסעיף האמור, אלא אם כרוך בנסיבותיו של המקרה יסוד של "שחיתות". הוא טען עוד - וטענה זו מקובלת, כמובן, עלי - כי אין לקבוע קנה מידה מופרז לאחריותו של איש ציבור בפלילים, לפי הסעיף האמור.
3.אני סבור הענין שנדון בע"פ 4148/96 שונה מהמקרה שלפנינו; יתירה מזאת: בענין האמור הגדיר השופט גולדברג מהו יסוד השחיתות שבו מדובר, לאמור שהמדובר ב-"שימוש לרעה בסמכות ובמעשה שרירותי" (סעיף 32 לפסק הדין). לפי קביעותיהן של הערכאות שקדמו לי נתקיים יסוד זה, לפי ההגדרה הנזכרת, ולא שוכנעתי שנסיבות המקרה מצדיקות מתן רשות לערער בגלגול שלישי.
הבקשה נדחית.
ניתן היום ה באב תשנ"ח (28.7.98).
המשנה
לנשיא
העתק מתאים למקור
שמריהו
כהן - מזכיר ראשי
98038270.
B05