פרטי ההליך
בבית
המשפט העליון
רע"פ
394/15
לפני:
כבוד השופט א' שהם
המבקש:
אברהים אלהואשלה
נ ג ד
המשיבה:
הוועדה המקומית לתכנון ובנייה "בני שמעון"
בקשת רשות ערעור על פסק
דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע, מיום 11.1.2015, בעפ"א 16612-12-14,
שניתן על-ידי כב' השופט י' אלון – נשיא
בשם המבקש: עו"ד
שמואל זילברמן
החלטה
1.
לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע (כב' השופט י' אלון – נשיא) בעפ"א 16612-12-14, מיום 11.1.2015, בגדרו נדחה ערעורו של המבקש על החלטתו של בית משפט השלום בקריית גת (כב' השופט א' זבולון ), בצ"ה 17349-11-13, מיום 16.11.2014.
2.
בד בבד עם הבקשה לרשות ערעור, הגיש המבקש בקשה לעיכוב ביצוע צו ההריסה שהושת עליו. בהחלטתי מיום 19.1.2015, הוריתי על עיכוב ביצוע צו ההריסה עד להכרעה בבקשה לרשות ערעור.
3.
המבקש הגיש, לבית משפט השלום בקריית גת, בקשה לביטול צו ההריסה
שהוטל עליו, בהתאם לסעיף 238א(ה) לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה- 1965 (להלן: חוק התכנון והבניה ). צו ההריסה הוצא על-ידי המשיבה, והוא מכוון להריסת מבנה פח בשטח של כ-64 מ"ר, בנ.צ 181970/584239, דרומית לישוב להבים, המשמש את מגורי המבקש ומשפחתו.
4.
המבקש טען בבית משפט השלום, כי מכוח הסכם שנחתם עם המשיבה, בשנת 1996 (להלן: ההסכם ), בניית המבנה מושא צו ההריסה נעשתה כדין, ועל כן יש לבטל את צו ההריסה. מנגד, טענה המשיבה, כי ההסכם התיר אך את העתקת המבנים, למקום מגוריו החדש של המבקש ובני משפחתו, ולא היה בו כדי לאפשר בניה חדשה, ללא היתר כדין. לפיכך, טענה המשיבה, כי לא נתקיימו העילות שבדין לביטול צו ההריסה. לעניין זה, ציין בית משפט השלום, כי: " משאין מחלוקת כי עסקינן בבניית מבנה חדש, שטרם הושלמה, במיקום שונה [...] וללא היתר כדין, הרי שלא קמה למבקש עילה שבדין לביטולו של צו ההריסה, וכי לא הוכח כי עסקינן בבניה כדין ". בהתאם לכך, דחה בית המשפט את הבקשה לביטול צו ההריסה.
5.
ביום 11.1.2015, דחה בית המשפט המחוזי, מפי כב' השופט י' אלון
– נשיא, את ערעורו של המבקש על החלטתו של בית משפט השלום, בציינו, כי: " הפכתי והפכתי בהסכם משנת 1996, ולא מצאתי בו היתר כלשהו מסוג כלשהו לבנייה איזושהי [...] מסכים אני עם קביעות בית משפט השלום כי אין בסיס או אחיזה לטענת המערער [ המבקש ] לגבי זכות כביכול שקמה לו לבנייה שכזו ללא היתר – מכוח הסכם 1996. לא זכות שבדין וגם לא זכות שבצדק ".
6.
המבקש הגיש בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי, היא הבקשה שלפניי. את עיקר טענותיו, מפנה המבקש כלפי קביעתן של הערכאות הקודמות, לפיה ההסכם משנת 1996 אינו מאפשר בניה מהסוג בו עוסק צו ההריסה.
7.
הבקשה שלפניי איננה עומדת בקריטריונים שנקבעו לרשות ערעור "בגלגול שלישי" , כפי שאלה חזרו ונשנו בפסיקותיו של בית משפט זה. הבקשה איננה מעוררת כל שאלה משפטית החורגת מעניינו הפרטי של המבקש, ואף לא מתעורר חשש כי נגרם למבקש עיוות דין כלשהו, או כי נגרם אי צדק כלפיו. לפיכך, דין הבקשה להידחות ( רע"פ 6661/14 קוליה נ' מדינת ישראל (19.1.2015); 7471/14 חטיב נ' מדינת ישראל
(1.12.2014); רע"פ 7600/14 לב נ' מדינת ישראל
(23.11.2014).
8.
יצוין, כי הטענות שמעלה המבקש, בבקשה לרשות ערעור, כבר נדונו על-ידי שתי ערכאות, ובנסיבות דנן, אין הצדקה לדון בהן בפעם השלישית, בבית משפט זה. עוד יצוין, כי קבלתה של הבקשה תחייב את התערבותו של בית משפט זה בקביעות עובדתיות אשר נעשו על-ידי הערכאה הדיונית, וכלל ידוע הוא כי "אין זה מדרכה של ערכאת הערעור להתערב בממצאי העובדה והמהימנות של הערכאה המבררת, וזאת בשל יתרונה המובנה של האחרונה, אשר התרשמה ישירות ובלא אמצעים מקשרים מהעדים ומהראיות" ( ע"פ 2439/10 פלוני נ' מדינת ישראל (6.6.2012). הדברים הללו נאמרים, מקל וחומר, כאשר מדובר בתקיפה של ממצאים עובדתיים בפני ערכאה שלישית.
9.
נוכח האמור, הבקשה לרשות ערעור נדחית בזאת, והחלטתי מיום 19.1.2015, במסגרתה הוריתי על עיכוב צו ההריסה, מתבטלת.
ניתנה היום, ב' בשבט
התשע"ה (22.1.2015).
ש
ו פ ט