רע"פ 3976/08 נחום נחום נ. מדינת ישראל

המבקש הורשע על-פי הודאתו בעבירות גניבה, איומים, התנהגות פסולה במקום ציבורי, הפרת הוראה חוקית, סיוע לפריצה לכלי רכב ותקיפה, כל אלה על רקע שורה של מעשי גניבה וניסיון גניבה מחנויות. בגין כך נדון המבקש בבית משפט השלום בירושלים לשמונה חודשי מאסר, שתי תקופות של מאסר על תנאי והוא חויב לחתום על התחייבות בסך 8,000 ש"ח, להימנע מביצוע עבירות דומות. בית-משפט השלום לא התעלם מתסקיר שירות המבחן שהוגש בעניינו של המבקש, ובו הומלץ להסתפק בהטלתן של עבודות שירות ומאסר על תנאי. בתסקיר זה הודגש כי המבקש סובל מתופעות של פוסט-טרואמה בעקבות תאונת דרכים בה היה מעורב בעבר ומדיכאון, והוא אף מטופל תרופתית. אולם, בית-המשפט לא ראה לנכון לאמץ את המלצת שירות המבחן נוכח עברו המכביד של המבקש, הכולל שורה ארוכה של עבירות רכוש, איומים והתנהגות פרועה, כאשר הערכאות נמנעו פעם אחר פעם משליחתו אל בית האסורים. כן צוין, כי בשל הרשעתו האחרונה, משנת 2003, נגזרו למבקש עבודות לתועלת הציבור, אולם הוא נמנע מלבצען. "לאורך השנים ניתנו ל [מבקש] שוב ושוב הזדמנויות לתקן את דרכיו והודגש האלמנט השיקומי. ענישה זו לא צלחה ולא מנעה את עבירות הרכוש הנוספות" (עמ' 35 לגזר-הדין). יחד עם זאת, בית-המשפט המליץ לשלטונות הכלא לאפשר למבקש להשתתף בסדנא טיפולית לשליטה בכעסים ובדחפים אלימים, וכן להמשיך בטיפול פסיכיאטרי כדי למנוע נסיגה במצבו הנפשי.

ערעור שהוגש לבית-המשפט המחוזי בירושלים והופנה כנגד גזר-הדין – נדחה, משלא נמצאה עילה לשנות ממנו.

עתה עותר המבקש ליתן לו רשות לערער, ובפיו אותן השגות ששימשו אותו בפני בית-המשפט קמא. נטען, כי בית-המשפט התעלם ממצבו הנפשי הקשה, הודאתו בביצוע העבירות והחרטה שהביע. בנסיבות אלו סבור המבקש, כי ראוי היה לקבל את המלצתו של שירות המבחן ולהסתפק בעבודות שירות.

דין הבקשה להידחות, הואיל ורשות לקיומו של ערעור נוסף נועדה לברר שאלות משפטיות בעלות צביון כללי. הבקשה הנוכחית אינה מסוג זה, באשר מטרתה אחת – להעמיד לבחינה נוספת, שלישית במספר, את שאלת העונש הראוי למערער. לכך לא מצאתי הצדקה, במיוחד נוכח עברו הפלילי של המבקש, ומכאן החלטתי לדחות את הבקשה, וממילא נדחית גם הבקשה לעכב את ביצוע העונש.