החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

רע"פ 3985/05 חארת אלאעמל נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

בקצרה

סדר דין פלילי · רשות ערעור בגלגול נוסף על קולת העונשבקשת רשות ערעור בגלגול נוסף על החלטת בית המשפט המחוזי שהחמיר בעונש

כיסוי התקציר אינו ידוע: בכרטיס זה לא תועד אם גוף המסמך וסיום ההכרעה נכללו במלואם. יש לעיין במקור המלא.

המבקש הורשע בהסעה שלא כדין והעונש הוחמר בבית המשפט המחוזי בעקבות ערעור המדינה על קולת העונש. המבקש ביקש רשות ערעור בגלגול נוסף אך טען רק לחומרת העונש. בית המשפט דחה את הבקשה, שכן עילה זו אינה מצדיקה רשות ערעור ואין מקום להתערבות בעונש.

העובדות

המבקש הורשע לפי הודאתו בעבירת הסעה שלא כדין ונגזרו עליו חודשיים מאסר על תנאי וקנס. המשיבה ערערה על קולת העונש, ובית המשפט המחוזי קיבל את הערעור והוסיף מאסר בפועל של 45 ימים. המבקש עתר לרשות ערעור בגלגול נוסף על ההחמרה.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש מקום ליתן רשות ערעור בגלגול נוסף כאשר השגת המבקש מכוונת לחומרת העונש בלבד?

הלכות

  1. 1

    רשות ערעור ניתנת במשורה, ורק כאשר מעלה המבקש סוגיה בעלת חשיבות משפטית כללית החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים

    ״הלכה פסוקה היא כי רשות ערעור ניתנת במשורה, ורק באותם מקרים בהם מעלה המבקש סוגיה לה נודעת חשיבות״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    טענה לחומרת העונש בלבד אינה מצדיקה ערעור בגלגול נוסף, וגם לגופו אין מקום להתערבות בעונש

    ״ועילה זו כשלעצמה אינה מצדיקה ערעור בגלגול נוסף. יתרה מזאת, דין הבקשה להדחות גם לגופה״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • רשות ערעור
  • ערעור בגלגול נוסף
  • קולת העונש
  • הסעה שלא כדין
  • חומרת העונש
  • מאסר על תנאי
  • קנס כספי

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

רע"פ

3985/05

בפני:

כבוד השופט א' א' לוי

המבקש:

חארת אלאעמל

נ ג ד

המשיבה:

מדינת ישראל

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים, מיום

13.3.05, בתיק ע"פ 9046/05, שניתן על ידי כבוד השופטים: צ' סגל, י' נועם,

ר' כרמל

בשם המבקש: עו"ד רמי

וכילה

החלטה

לבית משפט השלום בירושלים (כב' השופט ח' לי-רן) הוגש כתב אישום אשר ייחס למבקש עבירה של הסעה שלא כדין, בניגוד לסעיף 12א(ג1) לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952. ביום 28.11.04 הורשע המבקש לפי הודאתו בעובדותיו של כתב האישום, ובית המשפט גזר לו חודשיים מאסר על תנאי וקנס כספי בסך 2,500 ש"ח.

המשיבה ערערה על קולת העונש לבית המשפט המחוזי (כב' השופטים צ' סגל, י' נועם, ר' כרמל), שם טענה כי העונש אינו משקף את החומרה הראויה לעבירה בה הורשע המבקש. בית משפט קמא קיבל את הערעור וגזר על המבקש, בנוסף למאסר על-תנאי ולקנס הכספי, מאסר בפועל לתקופה של 45 ימים.

עתה עותר המבקש לקבלתה של רשות ערעור, ואת השגותיו הוא מפנה כנגד החלטתו של בית המשפט המחוזי להחמיר בעונשו.

דין הבקשה להדחות. הלכה פסוקה היא כי רשות ערעור ניתנת במשורה, ורק באותם מקרים בהם מעלה המבקש סוגיה לה נודעת חשיבות משפטית כללית, החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים המתדיינים. בבקשה שבפני מכוון המבקש את השגותיו אך באשר לחומרת העונש שהושת עליו, ועילה זו כשלעצמה אינה מצדיקה ערעור בגלגול נוסף. יתרה מזאת, דין הבקשה להדחות גם לגופה, הואיל ואין בעונש שהושת על המבקש כדי להצדיק את התערבותה של ערכאת הערעור.

ניתנה היום, כ"ב בניסן תשס"ה

(1.5.2005).

ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (1 תיקים)

  • עפ 9046/05

הלכות

  1. 1רשות ערעור ניתנת במשורה, ורק כאשר מעלה המבקש סוגיה בעלת חשיבות משפטית כללית החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים
  2. 2טענה לחומרת העונש בלבד אינה מצדיקה ערעור בגלגול נוסף, וגם לגופו אין מקום להתערבות בעונש