רע"פ 4129/06 ל.ע ראדי חברה לעבודות עפר בע"מ נ. מדינת ישראל

1.מבקש 2 הינו בעל מניות ומנהל, בצוותא עם מבקש 3, בחברת "ל.ע ראדי חברה לעבודות עפר בע"מ", היא המבקשת 1. בכתב אישום שהוגש נגד המבקשים נטען, כי הם לא דווחו על מלוא הכנסתם החייבת לרשויות המס, וניהלו פנקסי חשבוניות מס כפולים.

2.בחודש ינואר 2004 הודו המבקשים בבית-משפט השלום בנצרת, במסגרת הסדר טיעון, בעובדות המפלילות שיוחסו להם, ובעקבות כך הם הורשעו בשורה של עבירות על פי חוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1976 ופקודת מס הכנסה. בגדרו של אותו הסדר היתה הסכמה לעתירה משותפת לעניין העונש, אולם הדבר הותנה בכך שהמבקשים יסירו את מחדליהם. לצורך כך ניתנה למבקשים דחייה של שלושה חודשים, ובהמשך נדחה הדיון שוב ושוב, עד שבחודש מאי 2005 הוחלט להביא את ההליכים לידי גמר, אף שהמבקשים טרם סילקו את המחדלים עד תום. כתוצאה מכך היו הצדדים רשאים לטעון לעונש כהבנתם.

במסגרת השיקולים לגזר הדין נתן בית-המשפט את דעתו, בין היתר, לחומרתן הרבה של העבירות אותן ביצעו המבקשים, ולתקופה הארוכה בה נמשכו. בסופו של יום חויבה מבקשת 1 לשלם קנס בסך של 250,000 ש"ח, בעוד שלמבקש 2 נגזרו 18 חודשי מאסר, 18 חודשי מאסר על תנאי והוא חויב לשלם קנס בסך של 350,000 ש"ח; למבקש 3 נגזרו 12 חודשי מאסר, 18 חודשי מאסר על תנאי וקנס בסך של 250,000 ש"ח.

3.המבקשים הביאו את השגותיהם כנגד העונש לפני בית-המשפט המחוזי בנצרת. בפסק דינו מנה בית-המשפט בין שיקוליו את חשיבות ההרתעה בענישתם של עברייני מס, ואת העובדה כי רק לאחר הגשת הערעור ניאותו המבקשים לשלם לרשויות המס חלק ניכר מחובם. עוד נקבע, כי אף שהסרת מחדל מהווה, כדבר שבשגרה, נימוק בעל משקל רב לשם הקלה בעונש, ככל שהיא מתעכבת, כך תלך ותאבד מחשיבותה. נוכח כל אלה הועמד עונשו של מבקש 2 על 15 חודשי מאסר בפועל, ועונשו של מבקש 3 על שמונה חודשי מאסר. יתר חלקי גזר הדין נותרו בעינם.

4.בבקשה שבפני עותרים המבקשים ליתן להם רשות לערער על פסק-דינו של בית-המשפט המחוזי. לטענתם, שגה בית-משפט קמא בעת קביעת סכום חובם, ומכאן שקביעתו כי המחדל הוסר באופן חלקי בלבד הנה שגויה. המבקשים שבים ומעלים טענות שהעלו בפני ערכאה קמא, ובהן, כי עסקת הטיעון מהווה הבטחה שלטונית שאין להפרה על ידי מי מהגורמים המעורבים בה, כי לא נקבעה מידת מעורבותם הישירה בביצוען של העבירות, וכי שגה בית-משפט השלום בעת חישוב תקופת המאסר שהוטלה עליהם. לבסוף, טוענים הם כי ערכאה קמא התעלמה, שלא כדין, ממגוון טענות שהועלו בפניה ונדרשו לשם הכרעה בערעורם.

5.לאחר שעיינתי בבקשה ובנספחיה לא מצאתי כי הוכחה בפני עילה ליתן רשות לערער, ועל כן שוכנעתי כי דינה להידחות. רשות לערער בפני ערכאה שלישית יוחדה למקרים בהם מעלה הבקשה שאלה בעלת חשיבות משפטית והשלכות כלליות, ולא זה המצב בעניינם של המבקשים. בקשתם מסבה עצמה על העונש שהושת עליהם, ועל הנתונים והשיקולים ששימשו את הערכאה הדיונית בגזירתו. כל אלה נבחנו בידי שתי ערכאות באופן ממצה, ובכך די.

אשר על כן, הבקשה נדחית, ועימה גם הבקשה לעיכוב ביצועו של העונש.