רע"פ 4146/01 יצחק חן נ. מדינת ישראל

1.המבקש הורשע בבית משפט השלום ברמלה, לאחר שמיעת ראיות, בעבירה של החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית ובעבירה של החזקת רכוש החשוד כגנוב.

מהכרעת הדין עולה כי במהלך חיפוש שנערך בביתו של המבקש, נתגלו במספר מקומות מוצפנים שקיות המכילות סם מסוג הרואין במשקל כולל של 66.5461 גר' וכן חשיש במשקל של 0.8809 גר'. כמו כן נתגלה בחיפוש נרתיק ובו 18 שעוני יד.

המבקש הכחיש כי הסמים המסוכנים והשעונים שנתגלו בביתו שייכים לו. הוא טען כי מצאם מתחת לביתו בתוך שקית ניילון, והוסיף וטען כי מאחר שלא ראה סמים מעולם, לא ידע למה משמשת האבקה שמצא.

בית משפט השלום לא נתן אמון בגרסתו של המבקש, בין השאר בשל העובדה שהסמים הוחבאו בביתו במספר מקומות שונים, ובשל הודאתו כי חשדו התעורר ביחס לשעונים, אך הוא נמנע מלדווח למשטרה על מציאתם. לאור האמור הורשע המבקש, כאמור, בעבירות שיוחסו לו. בית משפט השלום גזר עליו עונש מאסר לתקופה של 18 חודשים, מתוכם 9 חודשים לריצוי בפועל, והיתרה על תנאי שלא יעבור תוך 36 חודש מיום שחרורו עבירות רכוש או עבירה על פקודת הסמים.

2.המבקש ערער על גזר דינו לבית המשפט המחוזי. בא כוחו עמד, בין השאר, על גילו של המבקש, על מצבו המשפטי והבריאותי ועל כך שהמבקש עובד ומנהל אורח חיים נורמטיבי. המבקש, כך נטען, לא עבר משנת 1996 (השנה בה נעברה העבירה) עבירות נוספות, וזו לו הרשעתו היחידה בעבירה על פקודת הסמים המסוכנים.

בית המשפט המחוזי לא מצא לנכון להתערב בפסק דינו של בית משפט השלום. בית המשפט מצא כי העונש שהושת על המבקש מאזן כראוי בין נסיבותיו האישיות והטענות לקולא שהעלה בא כוחו, לבין העבירה החמורה שבה הורשע. אשר על כן נדחה ערעורו של המבקש.

3.היום עותר המבקש כי תינתן לו רשות לערער על גזר דינו של בית המשפט המחוזי. בא כוחו חוזר על טענותיו כנגד חומרת העונש, מציין כי חלף זמן מיום ביצוע העבירה, וסבור כי מתקיימות במקרה הנדון נסיבות מיוחדות, המצדיקות התערבותה של ערכאה שלישית בעונש שהוטל על המבקש.

לא שוכנעתי כי נתקיימה במקרה דנן עילה המצדיקה מתן רשות לערער על חומרת העונש. שיקולי הענישה השונים נשקלו על ידי שתי ערכאות, ואין מקום להעמידם לבחינה מחדש בערכאה שלישית. זאת ועוד, בנסיבות המקרה דנן סבורני, אף לגופו של עניין, כי העונש שנגזר על המבקש נוטה לקולא בהתחשב בחומרת העבירה.

לאור האמור הבקשה למתן רשות ערעור נדחית.