רע"פ 4181/01 יחיאל ג'בלי נ. מדינת ישראל

זוהי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב (כבוד השופטים ד' ברלינר, י' שטופמן וז' כספי) בו נדחה ערעור המבקש על פסק דינו של בית משפט השלום בתל-אביב (כבוד השופט מ' פלד), לפיו הורשע המבקש בעבירות תקיפה בנסיבות מחמירות, תקיפה ואיומים.

כתב האישום כנגד המבקש ובנו כלל שני אישומים. על פי האישום הראשון, הכה המבקש את המתלונן ג'ורג' אטיאס (להלן: אטיאס), שהועסק על ידו, בפניו באגרופים, וזרק אבן לכיוונו. כאשר שב המתלונן למקום על מנת לקבל את משכורתו, איים עליו המבקש באמצעות מוט ברזל. האישום השני מייחס למבקש תקיפה של המתלונן יוסף מרדי (להלן: מרדי), שביצע עבודות מסגרות עבור המבקש, בכך שזרק לעברו יומן שפגע בו בפניו, וכן איום עליו כי אם ישוב למקום, יכה אותו.

המבקש הורשע בבית משפט השלום במיוחס לו בכתב האישום, למעט עבירת האיום באישום הראשון, ממנה זוכה. גרסת המבקש לעניין האירוע הראשון - שהועלתה במלואה לראשונה אך בעדותו בבית המשפט - לפיה החליק אטיאס ונפל, נמצאה "סתורה על פניה ובלתי אמינה". לגרסתו של אטיאס בדבר התקיפה, נמצאו תימוכין במסמך רפואי, ואף בעדותם של הנאשמים עצמם. באשר לאירוע השני, מצא בית משפט השלום את גרסתו של מרדי מהימנה - ואילו בגרסאותיו של המבקש נמצאו סתירות. על המבקש הושת עונש של 15 חודשי מאסר, מתוכם 5 חודשים לריצוי בפועל, והיתר על תנאי. בית המשפט הורה על הפעלתם של עונשי מאסר מותנים של 9 חודשים ושל 7 חודשים, התלויים ועומדים כנגד המבקש. כל העונשים - כך נקבע - ירוצו באופן חופף.

ערעורו של המבקש לבית המשפט המחוזי על הרשעתו ועל חומרת העונש שנגזר עליו - נדחה, בין היתר בשל היות ההרשעה מבוססת, רובה ככולה, על ממצאי מהימנות. בית המשפט ציין, כי המבקש העלה בהודעת הערעור סתירות ותמיהות, המתייחסות לראיות אשר לא היו בפני בית משפט השלום, וזאת - מבלי שהוגשה כל בקשה לקבלת ראיות נוספות בערעור (בקשה אשר, כך סבר בית המשפט בדרך אגב, לא היתה מתקבלת, הואיל והמבקש היה מיוצג בבית משפט השלום והיתה לו מלוא ההזדמנות להביא את הראיות כולן). באשר לגזר הדין, ציין בית המשפט המחוזי כי בית משפט השלום היה ער לתסקיר שניתן בעניינו של המבקש, וכי בחפיפת עונשי המאסר, כולם, זה לזה, עשה בית המשפט חסד עם המבקש. לפיכך, נדחה גם הערעור על חומרת העונש.

היום עותר המבקש כי תינתן לו רשות לערער על פסק דינו של בית המשפט המחוזי. עיקר טענותיו, כי לא היה מקום להעדיף את עדות המתלוננים על פני עדותו שלו ושל בנו, וכי היה מקום לקבל את הראיות הנוספות שהציג. המבקש מבקש לערער גם על גזר הדין שהושת עליו. דא עקא, בטענותיו אלה לא הראה המבקש עילה המצדיקה דיון בגלגול שלישי. הטענות, לגופן, נבחנו בשתי ערכאות - ונדחו.

לפיכך, הבקשה נדחית.