פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"פ
4183/18
לפני:
כבוד השופט א' שהם
המבקשת:
שושנה ארז
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
בקשה לרשות ערעור
על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע, מיום 12.7.2017, בע"פ
35342-12-16, אשר ניתן על ידי כב' הרכב השופטים: י'
צלקובניק
;
י' עדן; ו-ג' שלו
בשם המבקשת:
עו"ד אמירה
רינגר
החלטה
1.
הבקשה שלפניי נסבה על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע, שניתן ביום 12.7.2017, ובמסגרתו התקבל ערעורה של המשיבה על זיכויה של המבקשת בבית משפט השלום לתעבורה באשדוד. למבקשת יוחסה עבירה של גרם מוות ברשלנות, לפי סעיף 64 לפקודת התעבורה [נוסח חדש], וכאמור בית המשפט לתעבורה החליט לזכותה מעבירה זו, ועל כך הוגש הערעור. לאחר שהתקבל ערעור המשיבה, הוחזר התיק לבית משפט השלום לתעבורה על מנת לגזור את דינה של המבקשת, והיא נדונה, ביום 26.4.2018, בין היתר ל-6 חודשי עבודות שירות. מועד ההתייצבות לעבודות השירות נקבע ליום 12.6.2018.
2.
לשיטתה של המבקשת, היא רשאית להגיש בקשת רשות ערעור, הנוגעת לפסק דינו של בית משפט המחוזי, וזאת בהסתמך על רע"פ
1274/99 לדני נ' מדינת ישראל (23.8.1999) (להלן: עניין לדני ). דא עקא, שאין הנידון דומה לראיה. בעניין לדני , הוגשה בקשת רשות ערעור מיד לאחר שניתן פסק הדין בבית המשפט המחוזי, במסגרתו התקבל ערעור המדינה והמבקש הורשע בעבירה שיוחסה לו. לאחר הגשת הבקשה, הובהר למבקש כי הבקשה לרשות הערעור הינה מוקדמת, שכן טרם נגזר דינו בבית משפט השלום, וכי
"לאחר שיגזר
דינו של המבקש בבית המשפט המחוזי (הכוונה לבית משפט השלום – א.ש.) יוכל הוא לערער בזכות על פסק הדין לבית המשפט המחוזי, ורק לאחר מכן יוכל לפנות בבקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון, כך אכן נעשה".
החלטות דומות ניתנו על ידי במספר מקרים מעין אלה (ראו, למשל, רע"פ
1702/14 מנצורי נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה אצבע הגליל (25.3.2014); רע"פ
3579/18 רחמינוב נ' מדינת ישראל
(7.5.2018)).
3.
במקרה דנן, לא הוגשה בקשת רשות ערעור לבית משפט זה, לאחר שניתן פסק דינו של בית המשפט המחוזי, ולא נקבע כי זכויותיה של המבקשת שמורות לה, לאחר מיצוי כלל ההליכים בעניינה.
לפיכך, אין מקום לדון, בשלב זה, בבקשת רשות הערעור שהוגשה על ידה, כמו גם בבקשה לעיכוב ביצוע העונש.
4.
בנסיבות אלה, בקשת רשות הערעור נמחקת בזאת.
ניתנה
היום, ט"ו בסיון
התשע"ח
(29.5.2018).
ש ו פ ט