רע"פ 4192/02 אורי סלמן נ. מדינת ישראל

1.שוב לפני מקרה שבו מבקש נאשם לחזור בו מהסדר טיעון משהחליף את סניגורו.

המבקש היה מיוצג בבית משפט השלום על ידי סניגור מטעם הסניגוריה הציבורית. לאחר שנשמעו ראיות בתיק הגיעו הפרקליט והסניגור להסדר טיעון שבגדרו תוקן כתב האישום והמבקש הודה. לאחר שנשמעו טיעונים הושת על המבקש מאסר לתקופה של חמישה-עשר חודשים, מתוכם חמישה חודשים לריצוי בפועל (לבסוף נקבע שהוא ירוצה בעבודות שירות) וקנס. המבקש החליף סניגור וזה ערער לבית המשפט המחוזי כשטענתו היא כי הסדר הטיעון הושג לאחר שהופעל על ידי בית המשפט לחץ פסול על סניגורו וכי זה הבטיח למבקש שאם יודה יצא בעונש קל. עוד נטען בערעור, בין השאר, שסניגורו ניהל את חקירות העדים בדרך בלתי מיומנת, וכי בפועל הורשע המבקש בעבירות שלא ביצע.

בית המשפט המחוזי דחה את הערעור, תוך שהוא מותח ביקורת חריפה ביותר על הסניגור החדש. הוא הורה להעביר את פסק דינו ללשכת עורכי הדין. ממילא נקבע שאין יסוד להתיר למבקש לחזור בו מהודייתו. מכאן בקשת הרשות לערער שלפני, שעליה הגיבה המדינה. היא התנגדה למתן רשות לערער, תוך אימוץ שיקולי בית המשפט המחוזי וגם טענה שטענת הפסול בהסדר הטיעון נטענה על ידי הסניגור החדש באיחור רב.

2.ביום 19.6.02 הוחלט לבקש את תגובתו של פרקליטו הקודם של המבקש על הטענות שהוטחו נגדו. בתגובה מפורטת שהוגשה לתיק כפר הסניגור באמור, הסביר את מניעיו להציע למבקש להסכים להסדר הטיעון ואישר שזה הסכים להסדר בלב שלם ומרצון חופשי. פרקליטו החדש של המבקש נתבקש איפוא להודיע אם עודנו עומד על הבקשה לרשות לערער והשיב בהן, תוך צירוף של תצהיר מטעם המבקש לסתור את גירסת הסניגור הקודם ותצהיר נוסף.

נתתי דעתי לטענות המבקש ולחומר שלפני ואיני סבור שהבקשה מעוררת שאלה המצדיקה שתינתן לו רשות לערער בגלגול שלישי. אני סבור שלא קיים יסוד כלשהוא לטענה שנגרם למבקש עיוות דין ושכאילו הורשע אדם חף מפשע, ואני מצטרף לכל הערותיו של בית המשפט המחוזי לגבי התנהגותו של הסניגור החדש.

הבקשה נדחית.