פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"פ
4198/11
בפני:
כבוד השופט ס' ג'ובראן
המבקש:
כפאח אבו סאלח
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
בקשת רשות ערעור על פסק-דין של
בית-המשפט המחוזי בנצרת בע"פ 21693-12-10 מיום 3.5.2011, שניתן על-ידי כב'
השופטים א' הלמן, א' קולה וע' עיילבוני
בשם המבקש:
עו"ד ג'רייס דחדולי
החלטה
המבקש הורשע
- על-פי הודאתו - בבית-משפט השלום בנצרת בכתב אישום מתוקן בשני אישומים, שעניינם עבירות על חוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975 (להלן: חוק מס ערך מוסף) ופקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 (להלן: פקודת מס הכנסה).
בית-משפט השלום בנצרת גזר על המבקש מאסר לתקופה של 32 חודשים, מהם 20 חודשי מאסר בפועל והיתרה על תנאי, שלא יעבור ויורשע במשך 3 שנים על כל אחת מהעבירות בהן הורשע בכתב האישום. בנוסף, השית עליו קנס בסך 100,000 ש"ח או שנתיים מאסר תמורתו.
על גזר-הדין של בית-משפט השלום ערער המבקש לבית-המשפט המחוזי בנצרת. בית-המשפט המחוזי (כב' השופטים א' הלמן, א' קולה וע' עיילבוני) דחה את הערעור, למעט רכיב הקנס, אשר הועמד על 60,000 ש"ח או 6 חודשי מאסר תמורתו. יתר חלקי גזר-הדין נותרו על כנם.
מכאן בקשת רשות הערעור שלפני, בגדרה שב המבקש על טענותיו כפי שהעלה בפני בית-המשפט המחוזי.
לטענת בא-כוח המבקש, המבקש הינו אב למשפחה בת 5 נפשות וכי הוא מפרנס יחיד למשפחתו. הוא אדם נורמטיבי ואין לו עבר פלילי ומאז ביצוע העבירות נשוא כתב האישום המתוקן ועד היום, לא עבר כל עבירה נוספת. עוד טוען בא-כוח המבקש, כי לאור הסרת המחדל והשבת הגזילה לציבור, הפך המבקש לאדם חסר אמצעים כספיים ולאור מצבו הכספי שנוצר, לא יוכל לשלם את הקנס ולפיכך ככל הנראה יהיה עליו לרצות אף את עונש המאסר בגין הקנס. לטענתו, בית-משפט השלום לא נתן את דעתו כלל להסרת המחדל ועובדה זו לא היוותה אצל השופטים שיקול לקולא כמתבקש. לטענת בא-כוח המבקש, בית-משפט השלום סטה באופן חריג מעקרון אחידות הענישה והפלה את המבקש לרעה מול עבריינים דומים. עוד מוסיף וטוען בא-כוח המבקש, כי על אף שבית-המשפט המחוזי הפחית את הקנס שהוטל על המבקש והעמידו על 60,000 ש"ח, לחילופין קבע בית-המשפט, כי באם הקנס לא ישולם, תמורתו יישא המבקש בשישה חודשי מאסר. זאת, לעומת קביעת בית-משפט השלום שהטיל קנס בסך 100,000 ש"ח או 24 חודשי מאסר תמורתו.
לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור ובפסקי-הדין של הערכאות הקודמות, נחה דעתי כי דין הבקשה להידחות, וזאת אף מבלי להידרש לתגובה מטעם המשיבה. בקשת רשות הערעור אינה מעוררת כל סוגיה בעלת חשיבות משפטית או ציבורית החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים (ראו ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123 (1982)). עניינו של המבקש נדון בפני שתי ערכאות שיפוטיות. המבקש לא הצביע על עילה, המצדיקה דיון בסוגיה בפני ערכאה שיפוטית שלישית. כמו כן, הלכה היא, כי טענות בנוגע לחומרת העונש כשלעצמה, אינן מקימות עילה למתן רשות ערעור בפני בית משפט זה, אלא בנסיבות של סטייה ניכרת ממדיניות הענישה (ראו רע"פ 1174/97 רפאלי נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 24.3.1997); רע"פ 7201/97 בשירי נ' היועץ המשפטי לממשלה (לא פורסם, 11.12.1997)).
לגופו של עניין, גם בהנחה והמחדלים אכן הוסרו כולם כפי שמצהיר המבקש, ברי, אפוא, כי אין בהסרת המחדלים כדי להצדיק את החזרת הגלגל לאחור. בדומה לכך, הסרת המחדלים אינה מהווה תחליף לענישה ואינה מונעת הטלת עונש מאסר בפועל (ראו בעניין זה רע"פ 6296/09 איקס איקס אקסלנט מזון אילת בע"מ נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 9.8.2009)). לבסוף אוסיף, כי בנסיבות העניין אין בגזר-דינו של בית-משפט השלום משום סטייה מרמת הענישה הנוהגת באופן המצדיק את התערבותו של בית-משפט זה.
סוף דבר, הבקשה נדחית.
על המבקש להתייצב ביום 1.7.2011 לא יאוחר מהשעה 12:30 במזכירות הפלילית בבית-המשפט המחוזי בנצרת, לשם תחילת ריצוי עונשו.
ניתנה היום, ד' בסיון התשע"א (6.6.2011).
ש ו פ ט