פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"פ
4213/08
בפני:
כבוד השופט א' א' לוי
המבקש:
לואי חביבאלא
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית
המשפט המחוזי בנצרת, מיום 29.4.08, בעפ"א 08 /31, עפ"א 43/08, ב.פ.
1439/07, שניתן על ידי כבוד השופטים: ז' הווארי, א' הלמן, ש' אטרש ובקשת עיכוב
ביצוע
בשם המבקש:
עו"ד ראפי מסאלחה
החלטה
1.
בית-משפט השלום בנצרת הרשיע את המבקש, על-פי הודאתו, בעבירות של תקיפה הגורמת חבלה של ממש בנסיבות מחמירות, תקיפה בנסיבות מחמירות ואיומים. בעקבות כך נדון המבקש לשישה חודשי מאסר, שנת מאסר על-תנאי, קנס בסך 5,000 ש"ח, ותשלום פיצוי למתלונן בסך 10,000 ש"ח.
2.
בערעור שהגיש לבית-המשפט המחוזי בנצרת, קבל המבקש על-כך שבית-משפט השלום הורה כי הוא ישא במאסר מאחורי סורג ובריח ולא בדרך של עבודות שירות. לצורך כך, הוא טען, בין היתר, כי בין הצדדים נערכה סולחה, וכן שהוא הודה במיוחס לו ובכך חסך זמן שיפוטי יקר. בית-המשפט קמא קבע, כי הערכאה הדיונית שקלה כראוי את כל אלה, ועל כן לא מצא מקום להתערב בעונש.
3.
עתה עותר המבקש כי תינתן לו רשות לערער על פסק-דינו של בית-המשפט המחוזי, ובפיו טענות זהות לאלו שנטענו בערכאות קמא, היינו, כי לא ניתן משקל נאות לעובדה כי הוא אדם נורמטיבי, ללא עבר פלילי, ושהצדדים התפייסו זה מכבר וחיים זה לצד זה בהרמוניה.
4.
אין בידי להיעתר לבקשה. הלכה פסוקה היא כי חומרת העונש כשלעצמה אינה מקימה עילה לקיומו של ערעור נוסף ( רע"פ
10231/03
קורן נ' מדינת ישראל , פ"ד נח(1), 646 (2003)), למעט מקרים חריגים, לדוגמה, כאשר העונש שנגזר סוטה באורח ניכר מרמת הענישה הנוהגת או שכרוכה בו תוצאה אשר לא ניתן להשלים עמה. כל אלה אינם מתקיימים בעניינו של המבקש, ולפיכן אין עילה ללבן את עניינו בשלישית.
הבקשה נדחית ועמה נדחית הבקשה לעיכוב ביצוע העונש.
ניתנה היום, ח' באייר התשס"ח (13.05.08).
ש ו פ ט