רע"פ 425/00 יואל פרץ נ. מדינת ישראל

1.המבקש נמצא אשם על פי הודאתו בעבירות של איומים, תקיפה בנסיבות מחמירות וכליאת שווא, מעשים שביצע כלפי אשתו. בית משפט השלום, החליט לאמץ את המלצות שירות המבחן, נמנע מלהרשיע את המבקש וגזר עליו עונש של 180 שעות עבודות שירות לתועלת הציבור.

2.המשיבה ערערה על פסק הדין. בית המשפט המחוזי קיבל את הערעור לאור העובדה שאין זו הפעם הראשונה שהמבקש מורשע בביצוע עבירות אלימות כלפי אשתו. בית המשפט המחוזי הרשיע את המבקש בעבירות שיוחסו לו והטיל עליו עונש של 11 חודשי מאסר בפועל ו12- חודשים על תנאי, לאחר שלקח בחשבון כי המבקש כבר ביצע חלק מעבודות השירות.

3.הבקשה מכוונת כנגד חומרת העונש. במסגרת הבקשה נתבקש וניתן כבר עיכוב ביצוע.

המבקש קובל על כך שבית המשפט לא נתן משקל ראוי להמלצות שירות המבחן ולעמדת המדינה בבית המשפט השלום אשר לא ביקשה כי יוטל עליו עונש של מאסר בפועל והתעלם מנסיבותיו האישיות של המבקש. כן טוען הוא כי לא היה מיוצג בהליכי הערעור.

4.המדינה מתנגדת למתן רשות ערעור נוכח חומרת מעשיו של המבקש שהתבטאו באיומים על אשתו, בהתנהגות אלימה, בכליאתה בביתם ועוד, וכן נוכח הרשעותיו הקודמות בתחום זה. בית המשפט המחוזי קבע כי היה מקום להטיל עונש חמור משהטיל אך הקל עם הנאשם, לפנים משורת הדין, בשל פרק הזמן שחלף ממועד העבירה.

5.הבקשה אינה מגלה עילה למתן רשות ערעור לערכאה שלישית. מהחומר שהוגש עולה, כי חרף העובדה שהמבקש לא היה מיוצג בהליכי הערעור כל טענותיו נשקלו והגנתו לא קופחה. חומרת העונש והעובדה ששתי הערכאות הקודמות לא היו בדעה אחת אינן מהוות כשלעצמן, סיבות למתן רשות ערעור, מה עוד כשהעונש כשלעצמו איננו חמור.

הבקשה נדחית. המבקש יתייצב לריצוי עונשו במשטרת אשקלון ב20.2.00- עד השעה 10:00.