רע"פ 4251/13 יוסף קוסטה נ. הועד המקומית לתכנון ולבניה בת ים

בית משפט לעניינים מקומיים בבת ים (כב' השופטת א' מור-אל ) נעתר לבקשת המשיבה ונתן צו מניעת פעולות לפי סעיף 246 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965 (להלן: חוק התכנון והבניה ), המכוון למבקשים ומורה להם להימנע מלהשתמש ולאכלס ארבע יחידות דיור שנבנו בקומה א' ברחוב בלפור 81 בבת ים (להלן: הנכס ), משהוכח כי נבנו ללא היתר בניה; וזאת כל עוד לא ניתן היתר. בית המשפט קבע – על סמך חומר הראיות שבא לפניו, ומשהעדיף את עדויות המפקחים מטעם המשיבה על פני עדותו של המבקש 1 (להלן: המבקש ) – כי הנכס, המוגדר כ"דירה" במרשם המקרקעין, נמכר למבקש לאחר שהיה נטוש כ-15 שנים; וכי המבקש שיפץ אותו ובנה בו חמש יחידות דיור בשעה שהוא והאדריכל שתכנן את השינויים ידעו שאין היתר לבנייתן. בית המשפט שוכנע שבכוונת המבקשים לאכלס את היחידות; ושאם יעשו כן, הדבר יכביד על אכיפת חוק התכנון והבניה בנוגע לאותן יחידות.

המבקשים ערערו על ההחלטה. בית המשפט המחוזי (כב' השופטת א' כהן ) החליט לדחות את הערעור בקובעו כי החלטתו של בית המשפט לעניינים מקומיים מפורטת ומנומקת ואין עילה להתערב בקביעות העובדתיות של הערכאה המבררת.

מכאן הבקשה שלפניי, שבגדרה שבים המבקשים על הטענות שהעלו בבית המשפט המחוזי. בעיקרו של דבר נטען כי שגו הערכאות הקודמות בכך שנמנעו מלקבוע שהמשיבה לא הוכיחה כי המבקשים בנו את יחידות הדיור ללא היתר בנייה.

דין הבקשה להידחות. כידוע, רשות ערעור ב"גלגול שלישי" תינתן כאשר מתעוררת שאלה בעלת חשיבות ציבורית החורגת מהעניין שיש לצדדים הישירים במחלוקת (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123 (1982)). הבקשה שלפניי אינה עומדת באמת מידה זו ולו בקירוב, בהיותה נטועה כולה בדל"ת אמותיו של נסיבות העניין הפרטניות. הכרעת בית המשפט לעניינים מקומיים נשענה רובה ככולה על ממצאים עובדתיים שנסמכו על חומר הראיות ועל התרשמות בלתי אמצעית מן העדים. בין היתר, ביסס בית המשפט את מסקנתו על הודעת המבקש מיום 21.11.2011 כשנחקר באזהרה, ועל עדות האדריכל בבית המשפט, שמהן עלה כי אלה היו מודעים לכך שעבודות הבנייה מבוצעות ללא היתר בנייה. במצב דברים זה, אין עילה לקיים בירור ערעורי שני לפי אמת המידה הנוהגת.

כאמור, הבקשה נדחית.