רע"פ 4294/00 פלונית נ. היועץ המשפטי לממשלה

בית המשפט לענייני משפחה דן בתיק נשוא הדיון על פי חוק הנוער (טיפול והשגחה), תש"ך1960-, וקבע כדרכי טיפול בקטין, שהוא בנה של המבקשת, את הדברים הבאים: הארכת צו משמורת לפי סעיף 3(4) לתקופה של שלוש שנים נוספות, בנוסף על התקופה שהקטין מצוי כבר אצל משפחה אומנת, בית המשפט אישר את המשפחה האומנת הקיימת והורה שפקידת הסעד תקבע את סדרי הראיה בין הקטין לבין אמו, דודתו, סבתו וסבו (כולם מצד האם). עוד הורה בית המשפט, כי יינקטו ההליכים הנדרשים למינוי בני הזוג האומנים או מי מהם כאפוטרופוס נוסף לקטין.

על החלטה זו הוגש ערעור על ידי האם, המבקשת, לבית המשפט המחוזי. לאחר בחינת כל הנסיבות, החליט בית המשפט המחוזי בפסק דין מפורט ומנומק, תוך התייחסות לכל טענות המבקשת, לדחות את הערעור. על כך הוגשה בקשה זו לרשות ערעור.

עיינתי בטענות המבקשת בבקשה. כל טענותיה נדונו כבר בהרחבה בשתי הערכאות הקודמות. בפני ערכאות אלה הוצגו חוות דעת, תסקירים ועדויות אשר הובילו למסקנה ברורה כי טובת הקטין מחייבת את הארכת צו ההשגחה והשארתו אצל המשפחה האומנת. טענות המבקשת בבקשה זו אינן מצדיקות התערבות במסקנות שתי הערכאות הקודמות, אשר יישמו את הדין כהלכה על נסיבותיו של המקרה. לסיכום, אין הבקשה מגלה עילה אשר תצדיק מתן רשות ערעור לערכאת ערעור שניה.

הבקשה לרשות ערעור נדחית.