רע"פ 4321/10 פלוני נ. מדינת ישראל

1.

המבקש הורשע בבית-משפט השלום בתל אביב-יפו, יחד עם שלושה נוספים, בעבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, כניסה למקום מגורים במטרה לבצע גניבה והחזקת רכוש החשוד כגנוב. זאת לאחר שנתפסו כולם בעת שפרצו לדירה באמצעות מפתח ששכפלו, ובאמתחתם מפתחות משוכפלים נוספים וכן כספים שאת מקורם לא עלה בידם להסביר. אחד משותפיו של המבקש הורשע גם בתגרה במקום ציבורי, לאחר שניהל מאבק עם שוטר אשר ניסה לעצור אותו, ושותף נוסף הורשע גם בתקיפת שוטר והכשלתו. בעקבות הרשעתו נגזרו למבקש שמונה חודשי מאסר וכן הופעל מאסר מותנה בן 12 חודשים שעמד לחובתו, חלקו לנשיאה בחופף וחלקו במצטבר, כך שתקופת המאסר הכוללת הועמדה על 15 חודשים. בנוסף, הוטלו עליו שני עונשי מאסר על-תנאי והוא חויב לשלם פיצוי למתלוננים. על שותפיו הוטלו עונשי מאסר גם כן ולשניים מהם, איש לפי עברו, הופעלו תקופות מאסר מותנה בגין עבירות קודמות.

2.

המשיבה ערערה לבית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו על קולת העונש. בערעור נטען כי נוכח התמונה שהתגלתה עם מעצרם של המבקש ושותפיו אודות תוכניתם השיטתית לפרוץ למספר דירות, ולאור עברם הפלילי המכביד, העונשים שהוטלו מקלים עמם יתר על המידה. בית-המשפט המחוזי עמד על חומרת מעשיהם של המבקשים, ובתוך כך ציין כי: "לא בכל יום אנו נתקלים בעבירת התפרצות מסוג העבירה הנדונה בתיק זה. מדובר בעבירה מתוחכמת שבוצעה על-ידי חבורה, כשלכל אחד מבני החבורה חלק ותפקיד בביצוע...במדרג עבירות הרכוש, אנו רואים את ההתפרצות נושא כתב-אישום זה כמצויה ברף העליון ומצדיקה בפני עצמה ענישה משמעותית וחמורה" (עמוד 9 לפסק-הדין). בית-המשפט נדרש אף לעובדה כי שותפיו של המבקש נאבקו בשוטרים אשר ניסו לעצור אותם וציין: "חומרה נוספת מצויה בדרך התנהלותם של המשיבים כולם לאחר, שכאמור, נתפסו בכף. האירוע האלים לא היה צריך לבוא לעולם ורק המשיבים אחראים לו" (שם). נוכח דברים אלה, בית-המשפט מצא לנכון להתערב בעונש, למעט בעניינו של אחד השותפים, אשר השתחרר כבר מבית-הכלא. לפיכך, הוטלו על המבקש 12 חודשי מאסר, ועונש המאסר המותנה הופעל במצטבר, כך שתקופת המאסר הכוללת הועמדה על 24 חודשים.

3.

בבקשה שבפני עותר המבקש ליתן לו רשות לערער על פסק-דינו של בית-המשפט המחוזי. לגישתו, בית-המשפט המחוזי נקלע לכדי טעות עובדתית בכך שראה בו כמי שהיה שותף לתגרה עם השוטרים, אף שמעולם לא עלה החשד כי היה מעורב בה, ומכל מקום הוא לא הורשע בגין כך. בנוסף, הוא מעלה טענה לפיה לא נשמר עקרון האחידות בענישה, שכן הוחלט להחמיר רק עם שלושה מהשותפים, בעוד ערעור המשיבה בעניינו של הרביעי, כאמור, לא התקבל.

4.

דין הבקשה להידחות. רשות לערעור נוסף תינתן במקרים אשר מתעוררת בהם שאלה משפטית או ציבורית החורגת מעניינם הפרטני (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123, 130 (1982)). למעלה מכך, אף לגופם של דברים לא מצאתי ממש בטענותיו של המבקש. החומרה היתרה שמצא בית-המשפט המחוזי הייתה בעיקרה במעשי קשירת הקשר וההתפרצות, אשר אין חולק כי המבקש לקח בהם חלק, ובשל סיבה זו הוחלט להחמיר בעונשו. כפי שעולה עוד מפסק הדין, רק בעת שנדון עניינם של שותפיו, שם בית-המשפט המחוזי לנגד עיניו את מעורבותם בתגרה עם השוטרים (ראו עמוד 10 לפסק-דינו של בית המשפט המחוזי). לפיכך, אף אם נקלע בית-המשפט לטעות עובדתית בראשית הנמקתו בכך שיחס לכל המעורבים בפרשה גם מעורבות בתגרה, כפי שמשתמע מן הציטוט לעיל, הרי שזו לא באה לידי ביטוי בעונשו של המבקש כלל ועיקר. מכל מקום, לא מצאתי בעונשו של המבקש, הנמוך מזה שהוטל על שותפיו, משום חומרה יתרה.

אי לכך, הבקשה נדחית.