החלטהעליוןבית המשפט העליון2 עמודיםנכלל בחיפוש

רע"פ 4329/02 יואב כהן נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

בקצרה

סדר דין פלילי · ערעור על גזר דין - בקשת רשות ערעור על מידת העונשבקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון על פסק דין של בית המשפט המחוזי שדחה ערעור על גזר דין של בית משפט השלום

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון דחה בקשת רשות ערעור על עונש של חמישה חודשי מאסר בפועל שהוטל על המבקש בגין עבירות רכוש הקשורות לרכב. נקבע כי הטענות אינן עומדות בקריטריונים למתן רשות ערעור לערכאה שלישית, וכי אחידות הענישה אינה נמדדת באופן אריתמטי. המבקש הורה להתייצב לריצוי עונשו.

העובדות

המבקש הורשע יחד עם אחר בבית משפט השלום בעבירות של פריצה לרכב בכוונה לבצע גניבה, גניבה מרכב, היזק בזדון לרכב והחזקת כלי פריצה. הוא נדון לחמישה חודשי מאסר בפועל, חמישה חודשי מאסר על תנאי והתחייבות כספית, וערעורו נדחה בבית המשפט המחוזי. המסלול השיקומי נבחן ולא נמצא מתאים בשל חוסר שיתוף פעולה עם שירות המבחן ושרידי חשיש בבדיקת שתן.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להתערב בעונש המאסר בפועל שהושת על המבקש ולהמיר אותו בעבודות שירות?
  2. 2.האם הופרה אחידות הענישה בין המבקש לשותפו לעבירות?

הלכות

  1. 1

    הטענות המועלות אינן ממין הטענות המצדיקות מתן רשות ערעור לערכאה שלישית, ולגופו של עניין סיכויי הערעור קלושים.

    ״הטענות המועלות על-ידי המבקש אינן ממין הטענות המצדיקות מתן רשות ערעור לערכאה שלישית על-פי הקריטריונים הנקוטים בידינו למתן״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    אחידות הענישה אינה נמדדת באמת מידה אריתמטית, שכן לכל נאשם נסיבות משלו, ואין להתערב בעונשו רק משום שלא ניתן להתערב בעונש השותף.

    ״אין עונשיהם של שותפים נמדדים באמת מידה אריתמטית. איש איש ונסיבותיו.״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • רשות ערעור
  • פריצה לרכב
  • גניבה מרכב
  • היזק בזדון
  • החזקת כלי פריצה
  • עבודות שירות
  • אחידות הענישה
  • שירות המבחן
  • ערכאה שלישית

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

ב

בית המשפט העליון

בירושלים

רע"פ

4329/02

בפני:

כבוד השופטת ט' שטרסברג-כהן

המ

בקש

:

יואב כהן

נגד

המשיב

ה :

מדינת ישראל

בקשת

רשות ערעור על פסק דינו של בית

המשפט

המחוזי בתל-אביב-יפו מיום 24.4.02

בע"פ

70775/01 שניתן על-ידי כבוד סגן

הנשיא

י' גרוס והשופטים א' קובו וע' פוגלמן

בשם

המבקש: עו"ד שמואל פליישמן

בשם

המשיבה: עו"ד נעמי כ"ץ

החלטה

1.המבקש הורשע - יחד עם אחר - בבית משפט השלום בעבירות של פריצה לרכב בכוונה לבצע גניבה, גניבה מרכב, היזק בזדון לרכב והחזקת כלי פריצה. הוא נדון לחמישה חודשי מאסר בפועל, חמישה חודשי מאסר על תנאי ונדרש לחתום על התחייבות כספית. ערעורו על גזר הדין נדחה על-ידי בית המשפט המחוזי. על פסק דין זה הוגשה בקשת רשות הערעור שלפני, הנסבה אף היא על העונש שנגזר על המבקש.

2.בבקשתו מלין המבקש כנגד הטלת עונש מאסר בפועל ומבקש כי יוטל עליו עונש לריצוי בעבודות שירות, בהתאם להמלצת הממונה על עבודות השירות, כפי שהוטל על שותפו לעבירות שנדון לשלושה חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות.

3.דין הבקשה להידחות.

הטענות המועלות על-ידי המבקש אינן ממין הטענות המצדיקות מתן רשות ערעור לערכאה שלישית על-פי הקריטריונים הנקוטים בידינו למתן רשות כזו. גם לגופו של עניין, סיכויו של הערעור קלושים. העבירות חמורות והעונש אינו חמור כלל ועיקר. המסלול השיקומי נבחן עד תום על-ידי שתי הערכאות והמבקש לא נמצא מתאים לו כלל וכלל, בין משום חוסר שיתוף הפעולה שלו עם שירות המבחן ובין משום שרידי החשיש שנמצאו בבדיקת השתן האחרונה, למרות הכחשתו בתוקף את דבר השימוש בסמים.

4.אשר לטענה בדבר פגיעה בכלל אחידות הענישה, לבד מכך שיש מקום לאבחנה בין השניים כפי שצוין בערכאות הקודמות, אין עונשיהם של שותפים נמדדים באמת מידה אריתמטית. איש איש ונסיבותיו. בכל מקרה, העונש שהושת על השותף קל בצורה משמעותית בהתייחס לעבירות שבוצעו ואין מקום להתערב בעונשו של המבקש, שכשלעצמו אינו חמור, רק משום שלא ניתן עוד להתערב בעונש שהושת על השותף.

5.לא למותר לציין, כי על אף שהמבקש היה צריך להתייצב לריצוי עונשו ביום 21.5.02, מתגובת המשיבה שהוגשה ביום 22.5.02 עולה כי המבקש עשה דין לעצמו ונכון למועד הגשת התגובה, טרם התייצב לריצוי עונשו.

6.לאור האמור, הבקשה נדחית. המבקש יתייצב לריצוי עונשו במזכירות בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו ביום 10.6.02 עד השעה 10:00 בבוקר.

ניתנה היום, כ"ד בסיוון תשס"ב

(4.6.02).

ש

ו פ ט ת

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (1 תיקים)

  • עפ 70775/01

הלכות

  1. 1הטענות המועלות אינן ממין הטענות המצדיקות מתן רשות ערעור לערכאה שלישית, ולגופו של עניין סיכויי הערעור קלושים.
  2. 2אחידות הענישה אינה נמדדת באמת מידה אריתמטית, שכן לכל נאשם נסיבות משלו, ואין להתערב בעונשו רק משום שלא ניתן להתערב בעונש השותף.