רע"פ 433/00 מדינת ישראל נ. אילן כידר

מונחת בפני בקשה שניה להארכת מעצרו של המשיב, אשר מתנהל בעניינו תיק בבית המשפט המחוזי בחיפה (ת.פ. 124/99), בתשעים יום נוספים או עד למתן פסק הדין, הכל לפי המוקדם, החל מיום 23.1.00.

נגד המשיב הוגש ביום ה- 25.1.99 כתב אישום אשר מייחס לו עבירות של ייבוא וסחר בסם מסוכן, וכן החזקת סם שלא לשימוש עצמי, בחמישה אישומים.

כתב האישום מייחס למשיב חמישה מקרים שונים בהם ייבא מקולומביה לישראל, סם מסוג קוקאין, במשקל כולל של 30 ק"ג. עבור חלק מן המשלוחים, כאמור בכתב האישום, קיבל המשיב סכום של 210 אלף דולר ועבור המשלוח האחרון אמור היה המשיב לקבל תמורה בסך של 520 אלף דולר, אך נתפס לפני שהושלמה המכירה.

ביום 24.2.99 הורה בית המשפט המחוזי, בהסכמת בא כוחו של המשיב, על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים.

ביום 14.10.99 הורה בית משפט זה (כבוד השופט מ. חשין) על הארכת מעצרו של המשיב ב90- יום החל מיום 25.10.99.

חלפו עברו שלושה חודשים מאז ניתנה הארכת מעצרו של המשיב, ועתה מבקשת המדינה להאריך את המעצר ב90- יום נוספים. בא כוח המשיב מתנגד לבקשה, ושמעתי טיעוניהם על פה של באי כוח בעלי הדין.

המשך המשפט קבוע עתה לישיבה נוספת אשר תתקיים ביום ה- 23.2.00 ובה נותר לצדדים רק להשמיע את סיכומיהם. באת כוח המדינה טוענת כי במצב דברים זה יש להניח שהתיק יסתיים ביום ה- 23.2.00, ועל כן טעם רב יש בהארכת מעצר נוספת לאור חומרת העבירות. בא כוח המשיב, מתנגד כאמור, וזאת מן הטעם שאף אם יסתיימו סיכומיהם של שני הצדדים בישיבה הקבועה ל23.2.00-, יש בדעתו לבקש תסקיר שירות מבחן, עניין אשר יכול להימשך חודשים. כמו כן היה ויורשע המשיב, הרי שתחלוף תקופה נוספת עד אשר יסתיימו הטיעונים לעונש וייגזר דינו.

מן הטעם הזה סבור בא כוח המשיב כי אין להחזיק את המשיב במעצר לתקופה נוספת אשר אין כל ערובה כי המשפט יסתיים בגדרה.

ער אני לבעייתיות הכרוכה בהארכת מעצר נוספת מעבר לתשעת החודשים הקבועים בחוק, על אף שקיימת לבית משפט זה הסמכות לבצען. לא מן הראוי כי בית משפט יעשה שימוש רחב היקף בסמכותו להארכת מעצר לפי סעיף 62 לחוק המעצרים. יש לזכור שהכלל הוא כי המעצר בטרם הרשעתו של אדם מוגבל בחוק לתשעה חודשים ואילו השימוש בסמכות להאריך מעצר זה הוא החריג אשר יש להפעילו רק לעיתים רחוקות, ומנימוקים רציניים וכבדי משקל.

דומני כי בנסיבות המקרה שלפנינו מתקיימים נימוקים כבדי משקל כאלה. העבירות המיוחסות למשיב הינן חמורות עד למאוד, והנחת היסוד היא כי יש בידי התביעה ראיות לכאורה לביצוען. כמו כן המשיב הורשע בעבר בעבירה של סמים מסוכנים. הוסף לכך כי מקום מגוריו הוא בקולומביה ועל כן קיים סיכון ממשי להימלטותו מהדין.

מכל הנימוקים האלה, ובשים לב לעובדה כי המדינה הראתה כי המשפט מתקדם בצעדים נמרצים לקראת סיומו, נראה לי כי יש להיעתר לבקשת המדינה. יחד עם זאת, ישים ליבו בית המשפט המחוזי כי יש לסיים את ניהול המשפט בתוך תקופת הארכה זו.

סוף דבר: אני מורה על הארכת מעצרו של המשיב ב90- יום החל מיום 23.1.00, או עד למתן פסק דין במשפטו (ת.פ. 124/99 של בית המשפט המחוזי בחיפה), לפי המוקדם.