רע"פ 4340/97 אלכס אברמוב נ. מדינת ישראל

בית המשפט המחוזי בחיפה

מיום 3.7.97 בע"פ 627/96 שניתן על ידי

כבוד השולפטים לינדנשטראוס, ברלינר, גרשון

תאריך הישיבה: יח באב תשנ"ז (21.8.97)

בשם

המערער : עו"ד יפתח דוד

בשם

המשיב ה: עו"ד אתי כהנא

ה ח ל ט ה

בגדר עסקת טיעון הושת על המבקש עונש מאסר ועונש מאסר על תנאי לשלש שנים על כל עבירת סמים.

הוגש כתב אישום נגד המבקש על ביצוע עבירות סמים (ובכללן עבירת סמים שלא לשימוש עצמי) ובגדרו בקש המבקש לצרף עבירות סמים לשימוש עצמי. הוא הורשע בכל העבירות האמורות, ובית משפט השלום החליט להפעיל את המאסר על תנאי לתקופה של שלש שנים. המבקש עתר לבית משפט השלום ובקש לחזור בו מהודייתו בעבירה שלא לשימוש עצמי, ומצירוף העבירות הנוספות. בקשותיו נדחו. הוא ערער לבית המשפט המחוזי ושם נעתר בית המשפט לבקשתו הראשונה של המבקש והרשה לו לחזור מהודאתו בעבירה שלא לשימוש עצמי, והוא הורשע באותה עבירה "לשימוש עצמי". מנגד, סרב בית המשפט המחוזי להתיר למבקש לחזור בו מהודאתו בתיקים הנוספים שצורפו שבעבירות הכלולות בהן הוא הודה.

לפנינו בקשת רשות לערער על ההחלטה האמורה.

אנו סבורים שדינה של הבקשה להידחות, הן מטעמים פורמליים והן מטעמים ענייניים. מטעמים פורמליים כיצד? שבית המשפט המחוזי לא נתפס לטעות כאשר סבר שצירוף התיקים נעשה לאחר שיקול, וכשנוכח שהמבקש אינו כופר בכך שביצע את העבירות הכלולות בהם. מטעמים ענייניים כיצד? שגם אם תינתן למבקש רשות לערער והערעור יתקבל, דינו להיות מורשע בעבירות הנוספות, שבביצוען הוא מודה, וממילא יהיה מקום להפעיל את המאסר על תנאי.

המבקש טוען שמעשית נגרם לו עיוות דין עקב שליחתו למאסר לתקופה של שלש שנים על עבירות של שימוש עצמי בסמים. לענין זה יתכן הדבר שיהיה צידוק להגשת בקשת חנינה לנשיא, אך איננו סבורים שיש מקום לקבל את הבקשה לרשות לערער ולקבל את הערעור רק על מנת לאפשר למבקש לעשות מניפולציות בהליכים הצפויים שבבית משפט השלום. גם אין אנו סבורים שבנסיבות המקרה שלפנינו יש עמנו מקום לשקול הארכת המועד להגשת הערעור בתיק הפלילי המקורי, על מנת לסייג את התנאי, משום שהעונש נקצב שם על יסוד עיסקת טיעון.

הבקשה נדחית.

ניתן היום יח באב תשנ"ז (21.8.97).

המשנה לנשיא ש ו פ ט ש ו פ ט ת

ה ח ל ט ה

המבקש יתייצב לריצוי ענשו במזכירות בית המשפט המחוזי בחיפה ביום 14.9.97, עד השעה 10.00 בבוקר.