רע"פ 4346/04 אביגדור נמני נ. מדינת ישראל

1.לפני בקשת רשות ערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי. המבקש הורשע בבית משפט השלום בנתניה (כב' השופטת ר' לורך), בביצוע עבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, ניסיון לקבלת דבר במירמה והוצאת שיק ללא כיסוי, הוטלו עליו העונשים הבאים: 45 חודשי מאסר בפועל; 12 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים לעניין העבירה הראשונה או השנייה; 6 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים לעניין העבירה השלישית; פיצוי למתלונן בסך 790,000 ש"ח; קנס בסך 5,000 ש"ח או 60 ימי מאסר תמורתו. גזר הדין ניתן ביום 31.9.03.

ביום 28.4.04 נדחה ערעורו של המבקש בפני בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו (כב' השופטים ז' המר, ע' פוגלמן, י' שיצר). על פסק הדין בערעור הוגשה בקשת רשות ערעור זו, ועמה בקש לעיכוב ביצוע.

2.פסק דינו של בית משפט השלום מבוסס על אמון בגרסת המתלונן ודחיית גרסת המבקש. גרסת המתלונן היתה, בתמצית, כי נתן בתחילה למבקש הלוואות לצורך מימון חברה של המבקש. המבקש הציג בפניו מצג שווא בדבר מצבה הטוב והיציב של החברה. בהמשך איים המבקש על המתלונן כי עליו לפעול לפי הנחיותיו אחרת לא יקבל את הכספים שהשקיע חזרה. המבקש, כך נקבע, הסתיר בכוונת מרמה מהמתלונן את מצבו האמיתי ואת מצבה האמיתי של החברה. גרסת המבקש בערכאה הראשונה היתה כי הכספים נועדו מלכתחילה להשקעה בבורסה

ולא בחברה. גרסתו של המבקש נדחתה בבית משפט השלום.

3.הערעור שהוגש לבית המשפט המחוזי נדחה. בית המשפט ציין כי זהו ערעור סרק. בפסק דינו עמד בית המשפט, בין השאר, על כך שבצדק דחה בית המשפט את גרסת המבקש בבית המשפט קמא שהכספים ניתנו למתלונן לצורך השקעה בבורסה. בית המשפט ציין כי גרסה זו היתה גרסה כבושה וסתרה דברים שאמר המבקש בהקלטות שהקליט המתלונן (פיסקה 7 לפסק הדין נשוא הערעור).

4.בנוסף , התייחס בית המשפט לטענה אחרת שהעלה בפניו מי שהיה אז סניגורו של המבקש, טענה לפיה המבקש חיפש משקיע בחברה כדי לשקם אותה, וכי הכספים שנתן המתלונן היו בבחינת השקעה בחברה, כשהמתלונן ידע את מצבה הרע. על טענה זו העיר בית המשפט כי לקו הגנה זה לא הונחה כל תשתית ראייתית, והוא מנוגד לעדותו של המבקש. טענה זו תיקרא להלן, לשם קיצור: קו ההגנה בערעור.

5.הבקשה שלפני הוגשה בידי עורכת דין אחרת, עו"ד וייסבוך, שלא ייצגה את המבקש בערכאות הקודמות. הבקשה נסמכת על טענת "כשל בייצוג" בערעור. לטענתה קו ההגנה שהועלה בערעור שלא על דעת המבקש, הוא שהכשיל את המבקש בערעורו. היא מצביעה על הביקורת שמתח בית המשפט המחוזי על קו ההגנה שבערעור.

6."בחסות" הטענה האמורה בדבר כשל בייצוג בהצגת קו הגנה שלא על דעת המבקש טוענת עו"ד וייסבוך טענות נוספות לפיהן בערעור היה צריך להעלות עוד טענות אלו ואחרות. בקשתה היא כי תינתן רשות ערעור, וכי ייקבע בערעור שיש להחזיר את התיק לבית המשפט המחוזי ולאפשר לה להגיש הודעת ערעור חדשה, הנסמכת על גרסתו של המבקש בבית משפט השלום, ולא על קו ההגנה שהועלה בערעור אך בשל כשל בייצוג.

7.דין הבקשה להידחות. פסק דינו של בית המשפט המחוזי מבוסס, בראש ובראשונה , על קו ההגנה שהועלה על ידי המבקש בבית משפט השלום (לפיו ההלוואת ניתנו לצורך השקעה בבורסה ). בית המשפט המחוזי מסביר מדוע צדק בית משפט השלום בדחותו קו הגנה זה , ואין לי אלא להסכים עמו. אין הצדקה לבירור העובדות בגלגול שלישי. אכן, בית המשפט המחוזי מתח ביקורת על קו ההגנה שבערעור אך לא עליו נסובה עיקר הנמקתו, אלא דווקא על קו ההגנה המקורי . אין מקום איפוא להחזרת הדיון לבית המשפט המחוזי לשם הגשת ערעור חדש.

8.הבקשה נדחית, ועמה הבקשה לעיכוב ביצוע. המבקש יתייצב במזכירות בית משפט השלום בנתניה ב-18.5.2004 עד השעה 10:00.