רע"פ 436/05 רוני בר נ. מדינת ישראל

1.בכתב אישום שהוגש נגד המבקש נטען כי הפר, בשלוש הזדמנויות שונות, צו של בית המשפט לענייני משפחה שעניינו הסדר ראיה בינו ובין בנו הקטין. בעקבות מסמכים שהגיש המבקש למשיבה עוד בטרם השיב לכתב האישום חזרה בה המשיבה מכתב האישום, ובית משפט השלום בתל אביב-יפו (כבוד השופטת מ' דיסקין) הורה על ביטול האישומים נגד המבקש. בעקבות זאת עתר המבקש לפסיקת פיצוי מכוח סעיף 80(א) לחוק העונשין התשל"ז-1977 (להלן:

חוק העונשין ) בטענה כי נגרם לו עינוי דין. בית המשפט דחה את הבקשה, בקובעו כי לא הוכח שההאשמה הייתה משוללת יסוד וכן לא הוכחו נסיבות אחרות המצדיקות פסיקת פיצוי מכוח הסעיף. בהמשך עתר המבקש לתיקונים שונים בפרוטוקול הדיון ובקשתו זו נדחתה אף היא. בית המשפט קבע כי הפרוטוקול נועד לשקף את הדברים שנאמרו באולם בית המשפט בקשר עם המשפט, והתיקונים שביקש המבקש להכניס בו אינם ממין זה.

2.ערעור שהגיש המבקש לבית המשפט המחוזי בתל אביב יפו על ההחלטה שלא לפסוק לו פיצוי ועל ההחלטה שלא להיעתר לבקשתו לתיקון פרוטוקול נדחה. בית המשפט קבע כי המסמכים שהמציא המבקש למשיבה ושבעקבותיהם החליטה לחזור בה מכתב האישום, לא היו בידיה עובר להגשת כתב האישום, ולפיכך בצדק נדחתה הבקשה לפסיקת פיצוי. בית המשפט הוסיף וציין כי מלשונו של סעיף 80(א) לחוק העונשין עולה שכלל לא ניתן לפסוק פיצוי מכוח סעיף זה מקום שבו, כמו במקרה שבפנינו, חזרה בה המשיבה מכתב האישום לפני תשובת המבקש. הערעור בעניין הבקשה לתיקון פרוטוקול לא נידון כלל בפסק דינו של בית המשפט המחוזי. לאחר מתן פסק הדין בערעור פנה המבקש בבקשה נוספת לתיקון פרוטוקול, הפעם פרוטוקול הדיון שנערך בבית המשפט המחוזי. בקשה זו נתקבלה בחלקה, ובית המשפט אישר את התיקונים שהיו מוסכמים על שני הצדדים ודחה את התיקונים האחרים בקובעו כי אינו יכול לאשר תיקונים אלה מזיכרונו.

3.בבקשה שבפניי עותר המבקש נגד פסק דינו של בית המשפט המחוזי ונגד החלטתו שלא לקבל במלואה את בקשתו לתיקון הפרוטוקול. המבקש טוען כי לא היה מקום להגיש את כתב האישום נגדו מלכתחילה, ומוסיף כי לא ניתנה לו הזדמנות להוכיח את הנזקים שנגרמו לו.

דין הבקשה להידחות, באשר אין היא מעלה כל שאלה כללית המצדיקה דיון בגלגול שלישי (ראו: רע"פ 7394/04 דאויתישוילי נ' מדינת ישראל (לא פורסם). יתר על כן, דין הבקשה להידחות גם לגופו של עניין. אכן, אין ספק כי החוויה שעבר המבקש אינה קלה, אולם בכך בלבד אין כדי להקים לו זכות לפיצוי מכוח סעיף 80 לחוק העונשין. אדרבא: אחד מתנאי הסף הקבועים בסעיף זה הינו כי הנאשם זוכה בדינו, או שהאישום נגדו בוטל בהסכמת הצדדים

לאחר שהשיב לכתב האישום. במקרה שבפנינו בוטל האישום נגד המבקש לפני תשובתו לכתב האישום, ובהתאם לסעיף 94(א) לחוק סדר הדין הפלילי אין הוא נחשב כמי שזוכה בדינו. לפיכך, אין הוא בא כלל בגדרו של סעיף 80 לחוק העונשין (ראו: ע"פ 303/02 חמדאן נ' מדינת ישראל פ"ד נז(2) 550). זאת ועוד: הטענות שהעלה המבקש אינן מבססות איזה מן העילות המהותיות המזכות נאשם בפסיקת פיצוי מכוח סעיף 80 לחוק העונשין. אשר להחלטות בעניין הבקשות לתיקון פרוטוקול שהגיש המבקש בפני הערכאות דלמטה, החלטות אלה אף הן אינן מצדיקות התערבות.

אשר על כן, הבקשה נדחית.