החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

רע"פ 4362/10 פלוני נ. מדינת ישראל

ניתן ביום
הרכב
לא צוין

בקצרה

תעבורה · נהיגה בשכרות וסירוב לבדיקת אלכוהולבקשת רשות ערעור נוסף לבית המשפט העליון על פסק דין של בית המשפט המחוזי בערעור על הרשעה ועונש בתעבורה

כיסוי התקציר אינו ידוע: בכרטיס זה לא תועד אם גוף המסמך וסיום ההכרעה נכללו במלואם. יש לעיין במקור המלא.

המבקש הורשע בנהיגה בשכרות לאחר שסירב לבדיקת אלכוהול, ובית המשפט המחוזי דחה את ערעורו. בבקשה לרשות ערעור נוסף טען המבקש כי לא הוסבר לו משמעות הסירוב, ולחלופין עתר להקלה בעונש. בית המשפט העליון דחה את הבקשה, וקבע כי הסוגיות הן עובדתיות ונתונות לשיקול דעת הערכאות הדיוניות ואינן מעלות שאלה עקרונית.

העובדות

המבקש סירב לעבור בדיקת אלכוהול ונהג ברכב. בית המשפט לתעבורה הרשיע אותו בנהיגה בשכרות והטיל עליו קנס, פסילה בפועל מהחזקת רישיון נהיגה ופסילה על-תנאי ומאסר על-תנאי. בית המשפט המחוזי דחה את ערעורו על ההרשעה ועל העונש.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש מקום לתת רשות ערעור נוסף בשאלה אם המבקש קיים את היסוד העובדתי של עבירת הנהיגה בשכרות בעקבות סירובו לבדיקת אלכוהול?
  2. 2.האם יש מקום להקל בעונשו של המבקש שנגזר בגין העבירה?

הלכות

  1. 1

    השאלה אם התקיים היסוד העובדתי של העבירה היא שאלה שבתחום מומחיותו של בית המשפט לתעבורה ואינה מעלה סוגיה עקרונית.

    ״השאלה אם קיים המבקש את היסוד העובדתי של העבירה בגינה הורשע ואם לאו, היא שאלה שבתחום מומחיותו של בית המשפט לתעבורה״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • רשות ערעור נוסף
  • נהיגה בשכרות
  • בית המשפט לתעבורה
  • עונש
  • קנס
  • פסילה מלהחזיק רישיון נהיגה
  • עילה להתערב

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

רע"פ

4362/10

בפני:

כבוד השופט ס' ג'ובראן

המבקש:

פלוני

נ ג ד

המשיבה:

מדינת ישראל

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית

המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 8.4.10 בע"פ 7912-09 שניתן על ידי כבוד

השופטת תחיה שפירא

בשם המבקש:

עו"ד דוד גולן

החלטה

בית המשפט לתעבורה בתל-אביב-יפו קבע, לאחר שמיעת ראיות, כי המבקש סירב לעבור בדיקת אלכוהול, ולפיכך הרשיע אותו בעבירת נהיגה בשכרות, לפי סעיפים 64ד(א) ו-62(3) לפקודת התעבורה, התשכ"א-1961, והטיל עליו קנס בסך 1,000 ש"ח ופסילה מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 18 חודשים – פסילת רישיון על-תנאי וכן מאסר על-תנאי. בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו, אשר אליו ערער המבקש, לא מצא עילה להתערב בקביעה זו, ואף לא סבר כי העונש שהטיל עליו בית המשפט לתעבורה חמור יתר על המידה. בבקשה שבפני עותר המבקש ליתן לו רשות ערעור, שכן לטענתו לא הוסברה לו כדבעי משמעות הסירוב להיבדק, וממילא הסבר זה לא הובן על-ידו. לחלופין הוא עותר להקלה בעונשו.

דין בקשה זו להידחות. רשות לערעור נוסף לזה שהזכות לו מוקנית בחוק (סעיף 52 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984), נועדה לאפשר הבאתן של שאלות עקרוניות ובעלות השלכה רחבה – אף מעבר לעניינו של מבקש מסוים – לפתחו של בית-משפט זה (ר"ע 103/82

חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123, 130 (1982)). השאלה אם קיים המבקש את היסוד העובדתי של העבירה בגינה הורשע ואם לאו, היא שאלה שבתחום מומחיותו של בית המשפט לתעבורה, אשר פסק בה, ואין היא מעלה כל סוגיה עקרונית הדורשת הכרעתו של בית-משפט זה. כך גם לעניין עונשו של המבקש, שאינו זקוק לבחינה נוספת, שלישית במספר.

אי לכך, הבקשה נדחית.

ניתנה היום, כ"ו בסיון התש"ע (8.6.2010).

ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (1 תיקים)

  • עפ 7912/09

הלכות

  1. 1השאלה אם התקיים היסוד העובדתי של העבירה היא שאלה שבתחום מומחיותו של בית המשפט לתעבורה ואינה מעלה סוגיה עקרונית.