פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"פ 439/06
בפני:
כבוד השופט ס' ג'ובראן
המבקש:
יעקב פרץ
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
בקשת רשות ערעור על פסק-דין של
בית-המשפט המחוזי בחיפה בע"פ 605/05 מיום 5.1.2006, שניתן על-ידי כבוד
השופטים מ' נאמן, ר' שפירא ו-מ' פינקלשטיין
בשם המבקש : עו"ד תמר
אולמן
בשם המשיבה: עו"ד קמיל
עטילה
החלטה
המבקש הועמד לדין בבית-משפט השלום בחדרה (ת"פ 3220/04 ות"פ 2007/04) בגין אחת-עשרה עבירות של אי הגשת דו"חות במועד, לפי סעיף 117(א)(6) לחוק מס ערך מוסף, תשל"ו-1975 (להלן: חוק מס ערך מוסף) יחד עם סעיף 67(א) לחוק מס ערך מוסף ותקנה 20 לתקנות מס ערך מוסף, תשל"ו-1976 (להלן: תקנות מס ערך מוסף); עשרים ושבע עבירות של אי העברה במועד של מס שנוכה, לפי סעיפים 219 ו-224א לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש], תשכ"א-1961 (להלן: פקודת מס הכנסה), שבע עבירות של אי הגשת דו"ח במועד, לפי סעיפים 216(4) ו-224א לפקודת מס הכנסה ועבירה של אי קיום דרישה הכלולה בהודעה שניתנה על-פי פקודת מס הכנסה, לפי סעיף 216(1) לפקודת מס הכנסה.
לפי הנטען בכתבי האישום, המבקש, אשר היה בעליהן של חברת "החוסם – שערים אוטומטיים בע"מ" (להלן: חברת החוסם) ושל חברת "פרץ שערים בע"מ" (להלן: חברת שערים), לא הגיש דו"חות תקופתיים עבור שנת 2003, לגבי חברת שערים, לא העביר בשנים 2001-2002 לפקיד השומה את מס ההכנסה שגבה מעובדיו בחברה, ולא הגיש בתקופה זו דו"חות על הכנסותיה של החברה. בדומה, לא העביר לפקיד השומה את מס ההכנסה שגבה מעובדיו בחברת החוסם בשנים 2002-2003 ולא הגיש לגבי תקופה זו גם את הדו"חות הנדרשים אודות הכנסות החברה. בנוסף, לא קיים דרישה שהופנתה אליו על-ידי פקיד שומה, להגיש דו"ח אודות הכנסותיו והונו.
בית-משפט השלום בחדרה (השופט מ' מסארווה) הרשיע את המבקש, על-פי הודאתו, בעבירות שיוחסו לו בכתבי האישום והטיל עליו ביום 10.7.2005 עונש של שמונה חודשי מאסר בפועל, שנים-עשר חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים וקנס בסך של 50,000 ש"ח או 10 חודשי מאסר תמורתו.
על גזר-דינו של בית-משפט השלום ערער המבקש לבית-המשפט המחוזי בחיפה.
בית-המשפט המחוזי בחיפה (השופטים מ' נאמן, ר' שפירא ו-מ' פינקלשטיין) דחה את הערעור בקובעו, כי התנהלותו של המבקש ביטאה שיטה של התעלמות מהוראות החוק וכי עונשו אינו חורג בחומרתו מהעונש שראוי היה להטיל עליו.
מכאן בקשת רשות הערעור שבפני, אשר במסגרתה טוען המבקש, כי שגה בית-המשפט המחוזי בכך שלא הקל בעונשו, לאור נסיבותיו האישיות ולאור העובדה שכבר נידון לעונש מאסר עבור מעשים החופפים למעשים בהם הורשע בפרשה שבפנינו.
מנגד, טוענת המשיבה, כי הבקשה אינה מעלה כל שאלה בעלת חשיבות כללית המצדיקה דיון בפני ערכאה שלישית, לפי הלכת ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123 (להלן: חניון חיפה ), שכן מדובר בערעור על חומרת העונש ותו-לא. עוד טוענת המשיבה, כי העונש שהוטל על המבקש אינו חורג ממדיניות הענישה המקובלת בעבירות מסוג זה ואף מקל עם המבקש, לאור המעשים בהם הורשע.
דין בקשת רשות הערעור להידחות.
עניינו של המבקש כבר נדון בפני שתי ערכאות. כידוע, הכלל הנוהג הינו, כי הרשות לערעור שני, אינה ניתנת כדבר שבשגרה, אלא מוגבלת למקרים המעוררים שאלה בעלת חשיבות משפטית או ציבורית, החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים. בענייננו, בקשת רשות הערעור איננה מעוררת כל שאלה משפטית עקרונית שכזו והמבקש לא הצביע על עילה המצדיקה דיון "בגלגול שלישי", בהתאם להלכת חניון חיפה .
זאת ועוד, הלכה היא, כי טענות בנוגע לחומרת העונש כשלעצמה, אינן מקימות עילה למתן רשות ערעור בפני בית-משפט זה, אלא בנסיבות של סטייה ניכרת ממדיניות הענישה (ראו רע"פ 1174/97 עזרא רפאלי נ' מדינת ישראל (לא פורסם); רע"פ 7201/97 דב בשירי נ' היועץ המשפטי לממשלה (לא פורסם)).
דין הבקשה להידחות גם לעצם העניין. לא פעם פסק בית-משפט זה, כי בעבירות כלכליות, בהן על-פי-רוב מדובר בהרשעתו הראשונה של האדם, גובר משקלו של השיקול ההרתעתי על משקלן של נסיבותיו האישיות של האדם שדינו נגזר (ראו ע"פ 624/80 חב' וייס ארנסט בע"מ נ' מדינת ישראל , פ"ד לה (3) 211; ע"פ 6474/03 מלכה נ' מדינת ישראל (לא פורסם)). בענייננו, העונש שהוטל על המבקש אינו חורג ממתחם הענישה המקובל בעבירות מהסוג שביצע ונסיבות המקרה אינן מצדיקות התערבות בית-משפט זה.
אשר-על-כן, הבקשה למתן רשות ערעור נדחית.
החלטתי מיום 15.1.2006, בעניין עיכוב ביצוע עונש המאסר – מבוטלת.
המערער יתייצב ביום 4.7.2006 לא יאוחר מהשעה 10:00, במזכירות הפלילית של בית-המשפט המחוזי בחיפה, לשם תחילת ריצוני עונשו.
ניתנה היום, י"ח בסיוון תשס"ו
(14.6.2006).
ש ו
פ ט