רע"פ 441/08 אלי שלום נ. מדינת ישראל

1.המבקש קיבל לידיו הודעה לתשלום קנס, לאחר שרכבו צולם חוצה צומת כאשר ברמזור דלק אור אדום. על-אף שמאן ליטול על עצמו אחריות לביצוע העבירה וטען כי ברכב נהג בנו, לא עתר המבקש להישפט אלא כשנה וחצי לאחר שקיבל לידיו את הודעת הקנס. בית-המשפט לתעבורה בתל-אביב-יפו דחה את הבקשה להאריך את המועד להגשת הבקשה להישפט. ערעור שהוגש לבית-המשפט המחוזי מרכז נדחה אף הוא, וזאת לאחר שנקבע, כי לא היה די בתצהיר שהגיש המבקש לביסוס טענותיו כי לא הוא נהג ברכב.

2.מכאן הבקשה שבפני עתה, בה עותר המבקש ליתן לו רשות לערער. לטענתו, אף שהצדדים הגיעו להסכמה, כי הדיון יידחה כדי לאפשר לבנו של המבקש להתייצב ולהודות בביצוע העבירה, דחה בית-המשפט המחוזי את הערעור.

3.דין הבקשה להידחות. הרשות לערער יוחדה לאותם מקרים המעוררים סוגיות משפטיות או כלליות להן נודעת השלכות רוחב על קהל גדול של מתדיינים ( ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו (3) 123

(1982) ). לא כזו היא הבקשה שבפני. המבקש איחר את המועד לבקש להישפט, ולא הביא טעם לדבר. על אף זאת, בחן בית-המשפט המחוזי את ענינו לגופו, ומצא כי לטענה לפיה לא נהג המבקש ברכב, אין על מה שתתבסס. בנסיבות אלו, לא מצאתי כי קיימת הצדקה לבחינת עניינו של המבקש בפני ערכאת ערעור שנייה.

הבקשה נדחית.