רע"פ 4427/08 רועי שמואלי נ. מדינת ישראל

1.

בית-משפט השלום בתל-אביב הרשיע את המבקש, על-פי הודאתו, בעבירה של פציעה בנסיבות מחמירות, לאחר שתקף אדם באמצעות בקבוק שבור, וגזר לו שמונה חודשי מאסר, מאסר על-תנאי ופיצוי המתלונן בסכום של 5,000 ש"ח. בטרם נגזר העונש הוגשו תסקירי מבחן שלא דיברו בשבחו של המבקש. נקבע, כי נוכח סירובו להשתלב בתהליך טיפולי אפקטיבי, הוא מהווה סכנה לציבור.

2.

ערעור שהגיש המבקש לבית-המשפט המחוזי בתל-אביב, נדחה. באותו הליך הפנה המבקש לחוות דעת עדכנית בעניינו, שהוגשה לאחר מתן גזר-הדין מטעם המרכז למניעת אלימות בו הוא מטופל. בדחותו את הערעור קבע בית-משפט קמא, כי אף שיש בחוות הדעת ניצנים לשינוי בגישתו של המבקש, והגם שצוין בה כי מטפליו סבורים שיוכלו לסייע לו, אין בכך די כדי להימנע מעונש מאסר, בהתחשב באופייה האלים של העבירה, ונגע האלימות שפשה במקומותינו.

3.

המבקש עותר לקבל רשות לערער על פסק-דינו של בית-המשפט המחוזי,הואיל והוא סבור כי שליחתו אל מאחורי סורג ובריח מחמירה עמו, שכן הוא אדם נורמטיבי, שמעד באופן חד פעמי ואין חשש כי יחזור על מעשיו.

4.

דין הבקשה להידחות. ההלכה הנוהגת היא כי חומרת העונש כשלעצמה אינה מהווה עילה לקיומו של ערעור נוסף ( רע"פ

10231/03

קורן נ' מדינת ישראל , פ"ד נח(1), 646 (2003)), למעט מקרים חריגים, ולא מצאתי כי עניינו של המבקש נמנה עליהם. עונשו של המבקש נדון בהרחבה בפני שתי ערכאות, ובכך די.

העתירה נדחית, ועמה נדחית הבקשה לעיכוב ביצוע העונש.