רע"פ 4437/98 מריני נסים נ. מדינת ישראל

1.בתאריך 12.3.97 הורשע המבקש - על פי הודאתו - בבית משפט השלום בבאר שבע בהתפרצויות לשני בתי ספר, וגניבת רכוש רב מתוכם, וכן בקבלת שעונים שנגנבו והושגו בפשע, ובמכירתם לאחרים. בית המשפט גזר על המבקש שנים עשר חודשי מאסר בפועל (בניכוי 32 ימי מעצר), וכן שנתיים מאסר על תנאי למשך שנתיים מיום שחרורו מהמאסר. ערעורו של המבקש לבית המשפט המחוזי בבאר שבע נדחה.

2.בבקשה שלפני טען ב"כ המבקש, כפי שטען גם בבית המשפט המחוזי, כי נפלה טעות בגזר הדין, בו נאמר כי המבקש ואחרים "פרצו לבית ספר 'שחר' כאשר הם נוסעים ברכבו של נאשם מספר 2 (המבקש), בדרך של שבירת מנעול ועקירת סורג". לטענת המבקש, הרכב לא היה בבעלותו. טעות זו של בית משפט השלום, כך טען, הביאה לכך שנפסק עליו עונש מאסר בפועל במקום שירות לתועלת הציבור, כפי שהמליץ שרות המבחן. במהלך הדיון בבית המשפט המחוזי לא חלקה המשיבה על טענת המבקש לעצם קיומה של הטעות הנ"ל, אך טענה כי בית משפט השלום "לא שם דגש בענין זה". יש לציין עוד כי טעות זו של בית משפט השלום מתייחסת אך לאישום אחד מבין השניים שבהם הורשע על פי הודאתו.

ב"כ המבקש ציין בבקשה כי אין בכוונתו לשכנענו שהמבקש הינו חף מפשע, ולפיכך מתייחסת בקשתו לחומרת העונש בלבד.

3.דין הבקשה להידחות. בית המשפט המחוזי ציין כי בהנמקת גזר דינו של בית המשפט השלום לא ניתן משקל לבעלות על הרכב, אלא לעצם השתתפותו של המבקש במעשים הפליליים. על השתתפות זו אין מחלוקת, שהרי המבקש אינו טוען עוד לחפותו. בכגון דא אין לדעתי מקום לבחינה נוספת של העונש שהוטל על המבקש לפני ערכאה שלישית.

הבקשה נדחית.