רע"פ 4505/21 דוד רונאל נ. מדינת ישראל

1.

לפניי בקשה למתן רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע (השופטים י'

עדן, ע' כהן ו- י' דנינו ) בעפ"ג 34491-02-21 מיום 12.5.2021, בגדרו נדחה ערעור המבקש על גזר דינו של בית משפט השלום בבאר שבע (השופט

ר' סולקין ) בת"פ 32018-07-19 מיום 11.1.2021.

2.

כמתואר בכתב האישום, משטרת ישראל הפעילה סוכנת, הנחזית להיות בת 13, על מנת לאתר חשודים, היוזמים קשר מיני באינטרנט עם קטינות.

ביום 7.5.2019 המבקש פנה לסוכנת משטרתית באתרי אינטרנט (מרשתת), אשר ציינה בפניו כי היא בת 13. המבקש המשיך לשוחח עימה באותו יום במספר התכתבויות ובשיחת וידאו, תוך שהציע הצעות חוזרות ונשנות בעלות אופי מיני, חרף כך שהוא סבור כי טרם מלאו לה 14 שנים – ואף שאל ביוזמתו אם היא בכיתה ז'. בין היתר תואר כי המבקש שאל את המבקשת אם ראתה בחייה איבר מיני זכרי, הסיט את המצלמה אל עבר איבר מינו הזקור, אמר שיציג את ישבנו, ודחק בה שתפשוט מעליה את חולצתה, למרות סירובה ובציינה כי היא "מפחדת ומתביישת".

על כן, יוחסו למבקש עבירות של ניסיון להטרדה מינית של קטינה מתחת לגיל 15, לפי סעיפים 5(א) ו-3(א)(6)(א) לחוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח–1998 (להלן: חוק למניעת הטרדה מינית ) בצירוף סעיף 25 לחוק העונשין, התשל"ז – 1977 (להלן: חוק העונשין ); וכן ניסיון למעשה מגונה בקטינה מתחת לגיל 14, לפי סעיף 348(א) לחוק העונשין, בנסיבות סעיף 345(א)(3) לחוק העונשין בצירוף סעיף 25 לחוק העונשין.

3.

המבקש הורשע על פי הודאתו בעובדות כתב האישום המתוקן, במסגרת הסדר טיעון אשר לא כלל הסכמה לעניין העונש.

4.

בית המשפט השלום שקל בגזר הדין את חומרת העבירה והפגיעה שהיא מסבה לאינטרס ההגנה על שלומם של קטינים, זאת בייחוד בשים לב לתופעת העבריינות במרחב הוירטואלי, כמו גם הפגיעה בפרטיותם של נפגעי העבירה; את מדיניות הענישה הנוהגת, המחייבת, ככלל, עונש מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח; וכן סוג האירוע שהתאפיין בניסיון לנצל את מי שנחזית להיות קטינה ולפגוע בתמימותה.

עוד נשקלו הודאת המבקש במיוחס לו; עברו הפלילי הנקי; וכן הירתמותו להליך הטיפולי.

לאור זאת, נגזרו על המבקש 12 חודשי מאסר בפועל, בניכוי ימי מעצרו; 12 חודשי מאסר על תנאי, לבל יעבור עבירה המנויה בפרק י', סימן ה' לחוק העונשין, למשך 3 שנים; 6 חודשי מאסר על תנאי, לבל יעבור עבירה בניגוד לחוק למניעת הטרדה מינית, למשך 3 שנים; וכן קנס בסך 7,500 ש"ח או 45 ימי מאסר תמורתו.

5.

ערעור המבקש על רכיבי עונש המאסר בפועל והקנס שבגזר נדחו.

צוין, כי האירוע המיוחס למבקש בכתב האישום המתוקן, מורכב ממספר שיחות – בין בהתכתבות ובין באמצעות שיחת וידאו – אותן ניהל המבקש אותו היום עם מי שנחזתה להיות קטינה; כי נסיבות ביצוע העבירה מעידות על חומרה יתרה, בפרט חשיפת איבר מינו של המבקש בפני המצלמה ודחיקתו בסוכנת להוריד את חולצתה, אף על פי שזו מעידה בפניו מפורשות כי היא מפחדת ומתביישת; כי למרות הירתמות המבקש להליך הטיפול, הערכת מסוכנותו המינית הוערכה על ידי גורמי המקצוע ברף בינוני; וכי הקנס שהושת על המבקש מתון בנסיבות העניין.

יחד עם זאת, בית המשפט המחוזי התערב בעונשי המאסר המותנים שהושתו על המבקש בהיותם מחמירים יתר על המידה, באופן ש-12 חודשי המאסר על תנאי יתייחסו לעבירות מסוג פשע, לפי סימן ה' לפרק י' לחוק העונשין; וכן 6 חודשי מאסר על תנאי לבל יעבור עבירה מסוג עוון לפי סימן ה' לפרק י' לחוק העונשין או על עבירה לפי חוק למניעת הטרדות מיניות.

6.

מכאן הבקשה שלפניי, אשר הוגשה אתמול, ועימה בקשה לעיכוב ביצוע עונש המאסר בפועל שנגזר על המבקש.

במסגרת בקשתו טוען המבקש, כי העונש שנגזר עליו חמור יתר על המידה בהתחשב בנסיבות ביצוע העבירה, ובפרט לאור העובדה כי מדובר באירוע חד פעמי, כמו גם נסיבותיו האישיות, ובכלל זה היעדר עבר פלילי ותהליך השיקום שעבר.

7.

דין הבקשה להידחות.

הלכה היא כי רשות לערער "בגלגול שלישי" תינתן רק במקרים נדירים שבהם מתעוררת שאלה משפטית רוחבית בעלת חשיבות ציבורית, או כאשר עולה חשש כי נגרם למבקש עיוות דין מהותי או אי צדק קיצוני. זאת ועוד, כאשר הבקשה נסובה על חומרת העונש כשלעצמה, לא תינתן רשות ערעור אלא במקרים נדירים שבהם נגזר עונשו של המבקש בסטייה ניכרת ממדיניות הענישה המקובלת במקרים דומים (רע"פ 2681/19 פלוני נ' מדינת ישראל (29.5.2021)).

עניינו של המבקש אינו נמנה עם מקרים חריגים אלו.

8.

כפי שנפסק לא אחת, אמנם ניתנת חשיבות לשיקולי שיקום – ובהקשר זה אין לי אלא לקוות כי המבקש ימשיך בהליך הטיפולי שבו החל – אולם, כידוע, אין לבכר שיקולים אלו, ככלל, על פני שיקולי ענישה נוספים, ובפרט שיקולי גמול, הרתעה וההגנה על שלום הציבור (רע"פ 5754/20 פלוני נ' מדינת ישראל (30.8.2020)).

9.

זה מכבר עמדתי על החומרה הרבה הגלומה בעבירות מין במרשתת בקטינים, לאור הסכנה האורבת לילדות ולילדים הגולשים באתרים המשמשים לשיחות ווידאו ולהתכתבויות, והקושי הטמון באיתור עבריינים המנצלים את תמימותם של ילדים במרחב הוירטואלי.

בהקשר זה ציינתי במקום אחר כי:

"הפגיעה בקטינים כתוצאה מביצוע עבירות אלה עלולה להתבטא במישורים שונים. חשיפת קטינות וקטינים לתכנים מיניים ופורנוגרפיים עלולה לצלק את נפשם, לעוות את תפיסותיהם באשר למיניות תקינה, ולפגוע בחינוך מיני בריא" (רע"פ 2958/21 פלוני נ' מדינת ישראל , פסקה 7 (29.4.2021)).

לאור כל זאת, יש להשית ענישה משמעותית, אשר יש בה כדי להרתיע את ציבור העבריינים הפוטנציאליים מביצוע עבירה זו.

במקרה דנן, המבקש שוחח – הן בשיחת וידאו והן בהתכתבות – עם הסוכנת המשטרתית, בעודו סבור כי היא בת 13 בלבד. האירוע הלך והחמיר, כאשר בתחילה שאל אותה אם ראתה בחייה איבר מין זכרי, בהמשך חשף את איבר מינו בפני המצלמה ולבסוף דחק בה וניסה לשכנעה כי תפשוט מעליה את חולצתה, זאת על אף דבריה כי היא מפחדת ומתביישת.

לנוכח נסיבותיו המחמירות של המקרה, מצאתי כי בתי המשפט הלכו עם המבקש כברת דרך בעונש שהוא בתחתית מתחם העונש ההולם שנקבע בעניינו.

10.

הבקשה למתן רשות ערעור נדחית אפוא.

ממילא מתייתרת הבקשה לעיכוב ביצוע עונש המאסר בפועל.