רע"פ 4514/07 נביה נג'אב סלמאן נ. מדינת ישראל

1.

בית-משפט השלום קריות הרשיע את המבקש בעבירה של אי-קיום צו שיפוטי, לפי סעיפים 205 ו-210 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965, לאחר שמצא כי הוא נמנע מלהרוס קומת קרקע בשטח של כ-110 מ"ר, כפי שצווה לעשות בהליך קודם בו הורשע. בעקבות ההרשעה גזר לו בית-המשפט שלושה חודשי מאסר ושלושה חודשים מאסר על-תנאי. כן הפעיל בית-המשפט, בחופף, מאסר על תנאי בן חודשיים שעמד כנגד המבקש, בגין הרשעה קודמת באותה העבירה. בטרם מתן גזר-הדין נבחנה האפשרות לפיה ישא המבקש במאסר שהושת עליו בדרך של עבודות שירות, אולם הוא לא נמצא מתאים לכך.

2.

המבקש הביא את השגותיו כנגד גזר-הדין בפני בית-המשפט המחוזי בחיפה. במסגרת ערעורו טען כי בית-משפט השלום לא נתן משקל ראוי לנסיבותיו האישיות, ובהן עובדת היותו עיוור, מצבו הכלכלי הקשה והיעדרו של עבר פלילי. בנוסף, הוא עתר לאפשר לו לשאת בעונש בדרך של עבודות שירות. בית-המשפט המחוזי דחה את הערעור לאחר שבדיקה נוספת שנערכה למבקש, העלתה כי הוא אינו מתאים לבצע עבודות שירות. יחד עם זאת, ראה בית-המשפט המחוזי לנכון לקצר את תקופת המאסר שהושתה עליו, והעמידה על חודשיים בלבד.

3.

המבקש עותר ליתן לו רשות לערער על פסק-דינו של בית-המשפט המחוזי, ובפיו טענה אחת. לדידו, יש לתת לכל אדם לעשות שימוש בשירותיו של עורך-דין במהלך הזימון והראיון בפני הממונה על עבודות השירות, וכן ליידעו בדבר זכותו לעשות כן. לטענתו, התייצבותו בפני הממונה ללא עורך-דין גרעה מאופן הצגת עניינו, במיוחד נוכח היותו עיוור ובעל מגבלה בהבנת השפה העברית.

4.

דין הבקשה להידחות. כידוע, הרשות לקיים ערעור נוסף יוחדה למקרים חריגים המעוררים שאלה בעלת חשיבות כללית וציבורית, שעניינה אינו רלבנטי לצדדים המתדיינים בלבד (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו (3) 123). שתי ערכאות דלמטה נתנו את דעתן לנסיבותיו האישיות המיוחדות של המבקש, בחנו את האפשרות של ריצוי עונש המאסר בדרך של עבודות שירות, והמבקש אף זכה להקלה משמעותית בעונשו למרות התעלמותו הנמשכת מצו בית-המשפט. משכך, אין מקום לקיומו של דיון נוסף בפני ערכאה שלישית. אף לגופו של עניין לא מצאתי ממש בבקשה זו. הממונה על עבודות השירות אינו אמור לקיים דיון בפניו, אלא רק לבדוק את כשירותו של נדון בבדיקה רפואית ומבחני התאמה אחרים, ולצורך כך לא נדרשת מעורבותו של עורך דין. את ממצאיו מניח הממונה על שולחנו של בית המשפט, ובפני זה האחרון רשאים הנדון ובא-כוחו להביע את השגותיהם. כך נעשה גם במקרה הנוכחי, ובידי שתי ערכאות, ועל כן לא מעורר עניינו של המבקש סוגיה כלשהי המצדיקה ליבון בפני ערכאה שלישית.

הבקשה נדחית, ועמה נדחית הבקשה לעיכוב ביצועו של העונש.