רע"פ 452/06 פלוני נ. מדינת ישראל

בית-משפט השלום ברמלה הרשיע את המבקש בעבירות של תקיפה בנסיבות מחמירות, תקיפה חבלנית בנסיבות מחמירות, איומים ופגיעה בפרטיות (עבירות לפי סעיפים 379, 380 – שניהם בצירוף לסעיף 382 – ו- 192 לחוק העונשין, תשל"ז-1977 וסעיף -2(1) לחוק הגנת הפרטיות, תשמ"א-1981, בהתאמה), אותן ביצע כלפי בת-זוגו. בעקבות הרשעתו, גזר בית-משפט השלום למבקש מאסר בפועל לתקופה של 36 חודשים, מאסר על-תנאי לתקופה של 12 חודשים וקנס בסך 1000 ש"ח. כן חויב המבקש לפצות את המתלוננת בסכום של 6000 ש"ח.

המבקש, שמאן להשלים עם הרשעתו בדין ועם חומרת עונשו, הגיש ערעור כנגד פסק דינה של הערכאה הדיונית. בעקבות המלצתו של בית-המשפט המחוזי (סגן הנשיא ד' ברלינר, והשופטים ז' המר ו-י' שיצר) – ובמסגרת הסדר בין המבקש למשיבה – חזר בו המבקש מהערעור על הכרעת-הדין, בעוד שהמשיבה, מצדה, הסכימה לזיכויו מהעבירה בדבר פגיעה בפרטיות, בה הורשע. לאור זיכוי זה, ערעורו של המבקש כנגד חומרת העונש התקבל, ועונש המאסר בפועל שנגזר לו הועמד על 34 חודשים. בית-המשפט המחוזי הטעים כי אינו רואה להתערב בעונש מעבר לכך, וזאת לנוכח חומרתן של העבירות בהן הורשע המבקש, המסקנות השליליות שהובעו בתסקיר שירות המבחן באשר לו והסכנה שעודה נשקפת ממנו למתלוננת.

כעת, עותר המבקש ליתן לו רשות ערעור, בטענה כי בכתב-האישום שהוגש כנגדו נפלו פגמים יסודיים המצדיקים את ביטולו, וכתוצאה – את זיכויו בדין.

דין הבקשה להידחות. לבד מכך שטענותיו של המבקש נסבות על עניינו הפרטני, ואינן מעלות שאלה כללית בה יש להצדיק היעתרות לבקשה ליתן רשות לערער, הרי שכאמור, המבקש חזר בו מערעורו על הכרעת-הדין בבית-המשפט המחוזי במסגרת הסדר אליו הגיע עם המשיבה, הסדר במסגרתו זוכה מאחת העבירות בהן הורשע, ועונשו – בהתאמה – הופחת. בנסיבות אלה, העלאתן בשנית של טענות כנגד הכרעת-הדין – לאחר שנהנה המבקש מפירות ההסדר עם המשיבה – אינה ראויה.

הבקשה נדחית.