רע"פ 4629/08 מיכאל ורדניק נ. מדינת ישראל

1.

בית-המשפט לתעבורה בחיפה הרשיע את המבקש, שלא בפניו, בעבירה של נהיגה בשכרות. בדיון מוקדם בעניינו, כפר המבקש בעובדות המפלילות אשר יוחסו לו, אולם הוא לא התייצב לדיון שנקבע לשמיעת ראיות הצדדים, על-אף שהתאריך נקבע בנוכחותו. בעקבות כך הרשיעו בית-המשפט מכוח הסמכות הנתונה לו בסעיף 240(א)(2) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982, ודחה את הדיון לעניין גזר הדין. לאחר שהצדדים טענו לעונש, נגזרו למבקש שנתיים פסילה מלהחזיק ברישיון נהיגה, ארבעה חודשים מאסר על-תנאי וקנס בסך 1,500 ש"ח.

2.

ערעור שהגיש המבקש לבית-המשפט המחוזי, נדחה. בערעורו טען כי הראיות שנאספו בעניינו לוקות באי-דיוקים וסתירות; השוטרים לא פעלו על פי הנהלים המחייבים, והמסמכים שהוגשו בעניינו חסרים פרטים מהותיים באשר לזהותו של הנהג ברכב. בא-כוח המשיבה עתר לדחיית הערעור, הואיל והמבקש לא הצביע על נימוק אשר יצדיק את היעדרותו מהדיון. לגופם של דברים נטען, כי הראיות שנאספו מצביעות, באופן ברור וחד משמעי, על-כך שהמבקש נהג ברכב כאשר היה שיכור. אותן ראיות כללו "בדיקת נשיפה" ו"בדיקת מאפיינים" שנערכו למבקש, וכן דוח של השוטר שנכח במקום, ממנו עולה כי המבקש הודה ששתה ונהג מרחק קצר.

בדחותו את הערעור קבע בית-המשפט קמא, כי פסק-הדין המרשיע ניתן כדין, ולא הוכחה עילה המצדיקה את ביטולו. אדרבא, נמצא כי סיכוייו של המבקש להוכיח כי אחר נהג ברכב הנם קלושים.

3.

בבקשה שבפני עותר המבקש ליתן לו רשות לערער על פסק-דינו של בית-המשפט המחוזי, אולם לא מצאתי כי יש בידו עילה לכך. ההלכה הנוהגת היא כי רשות לקיומו של ערעור שני מוגבלת למקרים המעוררים שאלה בעלת חשיבות משפטית או ציבורית החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים (רע"פ 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת

אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3), 123 (1982)). בעניינו של המבקש לא מתעוררת שאלה מסוג זה. המבקש נעדר מהדיון אליו זומן כדין, ועל כן ניתן היה להרשיעו שלא בפניו. אולם בית המשפט המחוזי לא הסתפק בכך, וטרח ובדק את הראיות שבידי המשיבה לגופן, ומהן למד כי סיכוייו של המבקש להוכיח את חפותו הנם קלושים. העולה מכך הוא שעניינו של המבקש לובן בפני שתי ערכאות,

ועל כן אין מקום לדון בו בשלישית.

הבקשה נדחית.