רע"פ 463/03 אברהם רחמים נ. מדינת ישראל

המבקש הועמד לדין בעבירות של פריצה למקום מגורים וגניבה. בית-משפט השלום בירושלים הרשיע את המבקש על-פי הודאתו, וגזר עליו – לאחר שהוגש בפניו תסקיר שירות המבחן, שנמנע מהמלצה טיפולית משום שהמבקש מתקשה לקחת אחריות לביצוע העבירות המיוחסות לו ונוטה להפחית מחומרת מעשיו – עונש של ארבעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות, ארבעה חודשי מאסר על-תנאי לתקופה של שלוש שנים, שלא יעבור עבירה שעניינה שליחת יד ברכוש הזולת, למעט עבירה של הסגת גבול או החזקת רכוש החשוד כגנוב. בית-משפט השלום ציין לזכות המבקש, כי ניכרת הפוגה בפעילותו העבריינית של המבקש, וכי הוא נגרר לעבירות ההתפרצות בהן הוא הורשע.

על גזר-דינו של בית-משפט השלום ערערה המשיבה לבית-המשפט המחוזי בירושלים. בית-המשפט המחוזי קיבל את הערעור בהתבסס על חומרת המעשים בהם הורשע המבקש, ובהתבסס על תסקיר שירות המבחן כאמור, ולפיכך גזר על המבקש עונש של שנת מאסר בפועל, זאת בנוסף לעונש המאסר על-תנאי שהטיל עליו בית-משפט השלום.

או-אז הגיש המבקש את הבקשה שבפניי, בגדרה טען, כי טעה בית-המשפט המחוזי בהטילו עליו מאסר בפועל, שכן בכך לא התחשב בית-המשפט המחוזי בנסיבות המקלות, עליהן עמד בית-המשפט השלום.

בהחלטתי מיום 9.2.03 ביקשתי תסקיר משלים של שירות המבחן. על-פי תסקיר שירות המבחן, מיום 1.4.03, נמנע שירות המבחן מהמלצה, וזאת לאור קשייו של המבקש להיות בתהליך בדיקה עצמית, ומשום שהמבקש אינו מועמד מתאים לטיפול בשירות המבחן.

דין הבקשה – להידחות, שכן טענת המבקש כנגד חומרת העונש אינה מקימה עילה לדיון ב"גלגול שלישי", ומכל מקום, לא מצאתי כי העונש שהוטל על המבקש חורג ממידת הענישה הראויה. בית-המשפט המחוזי היה ער לנסיבותיו המקלות של המבקש, והעונש שהוטל על המבקש הוא איזון בין נסיבות אלה ובין תסקיר שירות המבחן. אף לגוף העניין אוסיף, כי תסקיר שירות המבחן הוא שלילי, ועולה ממנו כי המבקש מתקשה להפנים מערכת ערכים נורמטיבית.

אשר-על-כן, הבקשה נדחית.