פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"פ 466/03
בפני:
כבוד השופטת ד' דורנר
המבקשים:
1. יוניר
השקעות בע"מ
2. עמרם אלחדד
3. צבי וינמן
נ ג ד
המשיבים:
1. הטכניון - מכון
טכנולוגי לישראל
2. סאבווי ישראל בע"מ
3. סאבווי ישראל (מושכרים)בע"מ
4. סיאם מזון בע"מ
5. יאיר תמיר
בקשת רשות ערעור על החלטת בית-המשפט
המחוזי בחיפה מיום 8.1.03 בב"ש 1061/03 (עפ"א 5001/03) שניתנה על-ידי
כבוד סגן-הנשיא י' יעקבי-שווילי
בשם המבקשים: עו"ד דן
שפריר
בשם המשיב 1: עו"ד יואב
הריס; עו"ד דרור גולדשטיין
החלטה
לבקשת המשיב 1 (להלן: הטכניון) ניתן צו מניעה בבית-משפט השלום בחיפה, האוסר על המבקשים להפעיל בחצר הטכניון מזנון. על החלטה זו הגישו המבקשים ערעור לבית-המשפט המחוזי בחיפה, אך במהלך הדיון חזרו בהם מערעורם, וצו המניעה נשאר בתוקפו. משלא מילאו אחר הצו, החליט בית-משפט השלום, לבקשת הטכניון, כי אם לא יפנו את המזנון עד למועד שקבע, יחויב כל אחד מן המבקשים, על-פי פקודת בזיון בית-המשפט, בתשלום קנס בסך 1,000 ש"ח ליום.
על החלטה זו הוגש ערעור לבית-המשפט המחוזי בחיפה. במקביל, התבקש בית-המשפט המחוזי לעכב את ביצוע ההחלטה עד למתן פסק-הדין בערעור. הבקשה לעיכוב ביצוע נדחתה.
מכאן בקשת רשות הערעור שבפניי.
אכן, ככלל, מקום שלא ניתן להחזיר את המצב לקדמתו אם יתקבל הערעור, יש לעכב ביצוע החלטה או פסק-דין מושא הערעור. ברם, בעניין שבפנינו, אין חולק, כי על-פי צו חלוט חייבים המבקשים לפנות את חצרות הטכניון. בנסיבות אלה, אין מקום לעיכוב הפינוי, בעקבות תשלום הקנס היומי הצופה פני העתיד.
על-כל-פנים, אם הקנס יופחת או יבוטל בערעור הוא ניתן להשבה.
אשר-על-כן, הבקשה למתן רשות ערעור נדחית.
ניתנה היום, י"א באדר א תשס"ג
(13.2.03).
ש
ו פ ט ת