רע"פ 4666/19 פלוני נ. מדינת ישראל

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע (כב' סגן הנשיאה א' ביתן וכב' השופטים י' עדן ו- ג' שלו ) בעפ"ג 8203-02-19 מיום 15.5.2019, בגדרו נדחה ערעור המבקש על הכרעת הדין והתקבל בחלקו ערעור המבקש על גזר הדין של בית משפט השלום בבאר שבע (כב' סגן הנשיאה א' ברסלר-גונן ) בת"פ 61989-06-15, מיום 9.10.2018 ומיום 25.12.2018 (בהתאמה).

רקע והליכים קודמים

1.

המבקש הורשע, לאחר שמיעת ראיות, בעבירה של הפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו, לפי סעיף 275 לחוק העונשין, התשל"ז-1977.

בהכרעת הדין נקבע כי בתאריך 19.01.2015, הגיע המבקש יחד עם נאשם נוסף (להלן: הנאשם ) למחסום משטרתי בכניסה לבאר שבע. הנאשם, אשר היה פסול מלנהוג, עוכב. אולם, אז החל להשתולל וגרם להתקהלות של אנשים שהזדמנו למקום. קהל האנשים ניסה למשוך את הנאשם מידיו של קצין המשטרה (להלן: קצין המשטרה ), כאשר המבקש היה בין אלו שניסו לחלץ את הנאשם בכך שתפס בידי קצין המשטרה ובידי הנאשם וניסה להפריד בין השניים. עוד נקבע, כי הוכח מעבר לכל ספק סביר כי המבקש ניסה לחלץ בכוח את הנאשם מידי קצין המשטרה, על מנת למנוע מעצרו.

2.

על המבקש נגזרו העונשים הבאים: 6 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים; קנס בסך 10,000 ש"ח או 100 ימי מאסר תמורתו.

המבקש ערער לבית המשפט המחוזי על הכרעת הדין ועל גזר הדין.

3.

בית המשפט המחוזי, ברב דעות, קיצר את תקופת המאסר חלף קנס ל- 50 ימי מאסר, אך דחה את הערעור על הכרעת הדין פה אחד. כך, באשר לשאלת ההרשעה נקבע כי:

"'הפרדה' בין איש משטרה לאזרח שהוא מבקש לעצור, היא היא הפרעה לשוטר במילוי תפקידו. המעשה הרצוני של [המבקש – ג'.ק.], שכאמור אין עליו חולק, והעובדה [שהמבקש] היה מודע לנסיבות, דהיינו לכך שהאדם המבקש להוביל את הנהג לעבר הניידת המשטרתית הוא שוטר, מדברים בעד עצמם ומוכיחים מיניה וביה את הכוונה לגרום לתוצאה הטבעית של המעשה. דהיינו, להפרעה לשוטר במילוי תפקידו. משכך, בדין הורשע [המבקש] בעבירה של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו" (סגן הנשיאה א' ביתן ).

עוד נקבע בידי בית המשפט המחוזי כי "לטעמי, העובדות שהוכחו כפי קביעת בית משפט קמא, יכולות היו להקים גם עבירה שונה וחמורה יותר מזו שבכתב האישום, היא עבירה של תקיפת שוטר בעת מילוי תפקידו" (השופט

י' עדן ).

מכאן הבקשה שלפניי.

בקשת רשות הערעור

4.

בבקשה שלפני עותר המבקש להכריע בשאלה " האם בכל פעם שאזרח מנסה להפריד בעימות בין שוטר לחשוד הדבר ייחשב עבירה של הפרעה לשוטר ".

במסגרת הבקשה, עתר המבקש למנות לו סנגור מהסנגוריה הציבורית. מאחר שלא מצאתי ממש בבקשת רשות הערעור, לא ראיתי מקום להורות לסניגוריה הציבורית לייצג את המבקש במסגרת הליך זה.

דיון והכרעה

5.

לאחר עיון בבקשה הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות . כידוע, רשות ערעור ב"גלגול שלישי" תינתן רק במקרים חריגים בהם הבקשה מעלה שאלה משפטית או ציבורית בעלת חשיבות כללית (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לב(3) 123 (1982)), או במקרים יוצאי דופן בהם מתעורר חשש לאי-צדק מהותי או לעיוות דין (ראו למשל: רע"פ 6487/12 דביר נ' מדינת ישראל , בפסקה 11

(15.7.2013)). הבקשה שלפניי אינה עומדת באמות המידה האמורות, חרף ניסיונו של המבקש לשוות לבקשה אצטלה עקרונית. למעשה, הבקשה ממוקדת בהשגה על הקביעה העובדתית לפיה המבקש הפריע לשוטר בעת מילוי תפקידו, שעה שידוע כי התערבות ערכאת הערעור בממצאי עובדה ומהימנות, תיעשה אך במקרים חריגים ומצומצמים, לא כל שכן עת עסקינן בערכאת ערעור ב"גלגול שלישי" (ראו למשל: רע"פ 9632/16 מקוריה נ' מדינת ישראל , בפסקה 8 (15.12.2016)).

6.

סוף דבר, הבקשה נדחית.