פרטי ההליך
ב
בית המשפט העליון
רע"פ
4695/01
בפני:
כבוד הנשיא א' ברק
המבקש
:
טנסה
אילי אנדריי
נגד
המשיב
ה :
מדינת ישראל
בקשת רשות
ערעור על פסק דינו של בית המשפט
המחוזי
בחיפה בע"פ 2261/01 מיום 24.5.2001
שניתן
על ידי כבוד סגן הנשיא ח' פיזם
והשופטים:
ש' וסרקרוג, ש' שטמר
בשם
המבקש: עו"ד סמירה עאמר
בשם
המשיבה: עו"ד ענבר פלש
החלטה
לאחר שעיינתי בחומר שבפני ובטענות הצדדים, נחה דעתי כי דין הבקשה להדחות. בעניין זה לא מתעוררות שאלות בעלות חשיבות חוקתית, או עניינים בהם יש החלטות סותרות של ערכאות נמוכות יותר, וטרם נפסקה הלכה על-ידי ערכאת הערעור הגבוהה ביותר. אין זהו מקרה בו החשיבות המשפטית חורגת מן העניין שיש לצדדים הישירים בהכרעה במחלוקת (ראו: ר"ע 103/82 חניון חיפה נ' מצת אור (הדר חיפה) פ"ד לו(3) 123, עמ' 129-130). עניין הערעור הוא אופן הפעלת שיקול דעתו של בית המשפט המחוזי שהחמיר בעונש, לאור נסיבותיו האישיות המיוחדות של המבקש. אכן, נסיבותיו האישיות של המערער הן קשות. אולם, הן עמדו בפני בית המשפט המחוזי בהחלטתו. על כן, בעניין זה, אין ליתו רשות ערעור. כבר אמרנו כי:
"הלכה היא, מימים ימימה, כי 'על חומרת העונש אין נוהגים לתת רשות לערער בכלל כי בענין עונש מספיקות שתי ערכאות די והותר'. רשות כזאת ניתנת רק במקרים חריגים ומיוחדים..." (ראו: בר"ע 2853/91 פלוני נ' מדינת ישראל (לא פורסם)).
בית המשפט המחוזי קבע, כי מאירועי העבר עולה כי עונש המאסר על תנאי שהושת עליו בעבר, בגין עבירות דומות, לא הועילו והמבקש חזר על עבירות מסוג זה. על כן קבע, כי יש להחמיר בעונשו של המבקש. קביעה זו אינה עילה למתן רשות ערעור.
על כן, הבקשה נדחית. נוכח דחיית הבקשה לרשות ערעור מתבטל ממילא עיכוב הביצוע מיום 14.6.2001. המבקש יתייצב לריצוי עונשו עד יום א', 15.7.2001, בשעה 10:00, במשטרת כרמיאל.
ניתנה היום, י"ד בתמוז התשס"א (5.7.2001).
ה
נ ש י א