פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"פ
4708/07
בפני:
כבוד השופט ס' ג'ובראן
המבקשים:
1. חיים בניסטי
2. הרצל בניסטי
נ ג ד
המשיבה:
ועדה מקומית לתכנון ובניה עכו
בקשת רשות ערעור על פסק-דינו של בית
המשפט המחוזי בחיפה מיום 25.4.07 בע"פ 2134/07 שניתן על-ידי כבוד השופט ר'
שפירא
ובקשה לעיכוב ביצוע
בשם המבקשים:
עו"ד רון נחשון
בשם המשיבה:
עו"ד פרויליך דנה
החלטה
מונחת בפניי בקשת רשות ערעור על פסק-דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (כבוד השופט ר' שפירא ) מיום 25.4.07, בגדרה הוחלט שלא להאריך את המועד לביצוע צו הריסה שניתן ביום 7.2.05.
ואלו הן העובדות הצריכות לענין: ביום 7.2.05 הורה בית המשפט לעניינים מקומיים בעכו על הריסת מבנה בלתי חוקי. בנוסף נאסר על המבקשים לעשות שימוש באותו מבנה. יחד עם זאת, הוחלט כי מועד ביצוע הצו יידחה בשנה, עד ליום 2.7.06. בהמשך, ניתנו ארכות נוספות לביצוע צו ההריסה, זאת עד ליום 6.8.06. ביום 7.1.07 דן בית המשפט לעניינים מקומיים בבקשה נוספת להארכת מועד ביצוע הצו, אותה הוא דחה משנודע לו כי ועדת המשנה לתכנון ולבנייה בעיריית עכו לא המליצה על מתן היתר לבנייה. בנסיבות אלו, העריך בית המשפט כי אין כל סיכוי לקבלת היתר בנייה בפרק הזמן הקרוב. ערעור על החלטה זו שהגישו המבקשים לבית המשפט המחוזי בחיפה, נדחה אף הוא.
מכאן בקשת רשות הערעור שבפניי, בגדרה טוענים המבקשים טענות מטענות שונות. אציג את המרכזיות שבהן. תחילה נטען על ידם, כי החלטת ועדת המשנה שלא להמליץ על הענקת היתר בנייה נבעה משיקולים פרוצדוראליים, ומכל מקום לא נמצא בתוכנית המוצעת כל פגם תכנוני. בהמשך טוענים המבקשים, כי הנכס המיועד להריסה פועל מזה שנים רבות כעסק משגשג המשמש כמקור פרנסה למספר משפחות. כן מלינים הם על כך שבית המשפט לעניינים מקומיים התעלם מן ההסכמה העקרונית אליה
הם הגיעו יחד עם רשות התכנון ומהנדס העיר, לפיה הנכס נשוא צו ההריסה ייהרס רק לאחר שבית העסק האמור יועתק למקום אחר.
בד בבד הוגשה לבית משפט זה בקשה דחופה לעיכוב ביצוע צו ההריסה עד למתן החלטה בבקשת רשות הערעור דנא.
דין הבקשה להידחות. הלכה היא, כי רשות ערעור בגלגול שני, תינתן במשורה הואיל והיא מיועדת לאותם מקרים חריגים אשר מעוררים שאלה בעלת חשיבות כללית או ציבורית שעניינה אינה נוגע אך לצדדים המתדיינים (ראו ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו (3) 123). המקרה שלפנינו אינו מעורר שאלה כללית שכזו, המצריכה ליבון נוסף. קביעת בתי המשפט שקדמו כי בעתיד הנראה לעין אין כל סיכוי לקבלת היתר בניה, הינה קביעה עובדתית שלא מצאתי לנכון להתערב בה, ודאי שלא במסגרת ערעור נוסף, שני במספר. לא זו אף זו, בשורה ארוכה של פסקי דין עמד בית משפט זה על כך שאין מקום להשלים עם הפרות בוטות של דיני התכנון והבנייה, הפרות הגורמות לכך שמבנים בלתי חוקיים עומדים על תילם במשך שנים רבות. בנסיבות אלו, איני סבור כי נפל כל פגם בפסק-דינו של בית המשפט המחוזי.
דין הבקשה להידחות, איפוא. בנסיבות אלו ממילא מתייתר הצורך לדון בבקשה לעיכוב ביצוע פסק-דינו של בית המשפט המחוזי.
ניתנה היום, י"ט בסיון תשס"ז (5.6.2007).
ש ו פ ט