החלטה3 עמודיםנכלל בחיפוש

רע"פ 4753/02 שלומי (בן אהרון) שרון נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

בקצרה

דיני עונשין · ביטול הרשעה על פי סעיף 192א לחוק סדר הדין הפליליבקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בערעור על גזר דין של בית משפט השלום

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

המבקש הורשע בתקיפה בנסיבות מחמירות בחבורה, ובית המשפט המחוזי דחה את ערעורו על אי-ביטול ההרשעה. בית המשפט העליון קבע כי חומרת המעשים והנסיבות מצדיקות את החלטת הערכאות הקודמות שלא להימנע מהרשעה. לא נמצאה הפליה פסולה לעומת אחיו, ולא נמצאה עילה להזדקק לתסקיר משלים. הבקשה נדחתה.

העובדות

המבקש הורשע בבית משפט השלום בעבירות של תקיפה בנסיבות מחמירות ובהיזק בזדון, לאחר שחבורה תקפה את המתלונן בסמוך לביתם, לאחר מריבת נהיגה. המתלונן נחבל ונזקק לטיפול רפואי. בית המשפט המחוזי זיכה את המבקש מעבירת ההיזק בזדון ודחה את הערעור ביתר העניינים.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להימנע מהרשעת המבקש לאחר שבית המשפט דחה בקשה לביטולה על פי סעיף 192א לחוק סדר הדין הפלילי?
  2. 2.האם נפלה הפליה פסולה בין המבקש לאחיו, שלגביו נקבע כי תימנע הרשעתו?
  3. 3.האם יש להזדקק לתסקיר שירות מבחן משלים?

הלכות

  1. 1

    החלטה שלא להימנע מהרשעה נסמכת בעיקר על טיב העבירה וחומרתה, ואין מקום להתערב בה כאשר מדובר באלימות חמורה.

    ״החלטת הערכאות דלמטה שלא להימנע מהרשעה נסמכה בעיקר על טיב העבירה שבוצעה וחומרתה.״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    לא נמצאה עילה להתערב בשיקול דעתו של בית המשפט בהחלטה שלא להזדקק לתסקיר משלים, והחלטה התבססה על התסקיר המקורי.

    ״בית המשפט המחוזי לא מצא, בנסיבות עניינו של המבקש, כי יש להזדקק לתסקיר מבחן נוסף משלים, וביסס החלטתו על התסקיר המקורי.״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • תקיפה בנסיבות מחמירות
  • היזק בזדון
  • הפליה
  • תסקיר שירות מבחן
  • רשות ערעור
  • אלימות על רקע שימוש בדרך

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

ב

בית המשפט העליון

בירושלים

רע"פ

4753/02

בפני:

כבוד השופט א' ריבלין

המבקש

:

שלומי (בן אהרון) שרון

נגד

המשיב

ה:

מדינת ישראל

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי

בתל-אביב-יפו בע"פ 71693/00 מיום 28.1.2002 שניתן על ידי כבוד השופטים: ד' ברלינר,

ז' המר, נ' אחיטוב

בשם

המבקש: עו"ד אברהם לנדשטיין

בשם

המשיבה: עו"ד מאיה חדד

החלטה

1.המבקש, ביחד עם אחרים, הורשע בבית משפט השלום בעבירות של תקיפה בנסיבות מחמירות ובעבירה של היזק בזדון. וכך היה סיפור המעשה. המתלונן נסע ברחובות הרצליה. בשלב מסויים עקף אחיו של המבקש, במכוניתו, בדרך שנראתה למתלונן מסוכנת. המתלונן נסע אחרי מכוניתו של אחי המבקש וכך הגיע לביתו (הוא גם ביתו של המבקש). על פי כתב האישום, בשעה שהמתלונן עמד לצאת מרכבו ליד ביתם של האחים במטרה להעיר לאחי המבקש על נהיגתו, התקרבו, המבקש ביחד עם 3 מאחיו ובן דודם, למכונית, פתחו את דלתותיה והכו את התלונן בראשו ובכל חלקי גופו. כן הם הכו באבן בראשו של המתלונן, חבלו בו במקל ארוך ותקפו אותו בידיהם. המתלונן נחבל חבלות של ממש ונזקק לטיפול רפואי. כתב האישום מציין גם כי, החבורה הסבה נזק למכוניתו של המתלונן.

בית משפט השלום דחה בקשה של המבקש לביטול הרשעתו, מחמת נסיבות המקרה ונסיבותיו שלו, על פי סעיף 192א' לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), התשמ"ב1982- והשית עליו עונש של שישה חודשי מאסר מותנים, וכן קנס כספי בסכום של 2,500 ש"ח. ערעור שהגיש המבקש לבית המשפט המחוזי נדחה, למעט העובדה שבית המשפט המחוזי זיכה אותו מעבירת ההיזק בזדון. עתה עותר המבקש ליתן לו רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי.

2.המבקש משיג על ההחלטה שלא לבטל את הרשעתו על פי סעיף 192א' הנ"ל. הוא טוען כי בית המשפט המחוזי הפלה בינו לבין אחיו שלגביו קבע כי יש להימנע מהרשעתו, והפלה אותו לרעה אף בכך שלא נקט במהלך של הגשת תסקיר שירות מבחן משלים , כפי שעשה לגבי אחיו. המבקש כלל בבקשתו גם טענות כנגד עצם הקביעות העובדתיות ששימשו בסיס להרשעה.

3.דין הבקשה להידחות. בית המשפט המחוזי לא מצא, בנסיבות עניינו של המבקש, כי יש להזדקק לתסקיר מבחן נוסף משלים, וביסס החלטתו על התסקיר המקורי. לא מצאתי עילה להתערב בשיקול דעתו של בית המשפט בניהול ההליך, בכל הנוגע לעניין אחרון זה. החלטת הערכאות דלמטה שלא להימנע מהרשעה נסמכה בעיקר על טיב העבירה שבוצעה וחומרתה. בית המשפט המחוזי ציין כי: "מדובר באלימות על רקע שימוש בדרך, אירוע מסוג האירוע המתואר בכתב האישום הנוכחי יש לו דינמיקה משל עצמו, ורק בדרך נס לא הסתיים בתוצאות קשות יותר למי מהמעורבים. מדובר בחמישה אנשים שתקפו אדם אחד, ואינני סבורים כי יש מקום להימנע מהטלת הכתם המתבטא בעצם ההרשעה". ואכן חמורים הם המעשים, ואין לעבור עליהם לסדר היום, אף לאור נסיבותיו האישיות של המבקש. ביטול הרשעתו של אחד מאחיו של המבקש נסמך על נסיבות עובדתיות שונות בעניינו, לאמור, קביעתו של בית המשפט כי "יש לאפשר למערער [אחי המבקש] ליהנות מהראיות המצביעות על כך כי הוא אכן התכוון להפריד בתיק זה, ונקלע מלכתחילה לעניין שלא מרצונו ושלא ביוזמתו". לפיכך - אין לומר כי הייתה הפליה פסולה בענייננו. לא מצאתי גם עילה המצדיקה התערבות, בדרגה שלישית, בממצאים העובדתיים שנקבעו בבית משפט השלום ואושרו בבית המשפט המחוזי.

אשר על כן, הבקשה נדחית.

ניתנה היום, ב' באב תשס"ב (11.7.2002).

ש

ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (1 תיקים)

  • עפ 71693/00

מצוטט על ידי (1 מסמכים)

  • רע"פ 9982/09אסף בוסקילה-בר נ. מדינת ישראלהחלטה

הלכות

  1. 1החלטה שלא להימנע מהרשעה נסמכת בעיקר על טיב העבירה וחומרתה, ואין מקום להתערב בה כאשר מדובר באלימות חמורה.
  2. 2לא נמצאה עילה להתערב בשיקול דעתו של בית המשפט בהחלטה שלא להזדקק לתסקיר משלים, והחלטה התבססה על התסקיר המקורי.