רע"פ 4754/08 האורז יצוא ושיווק בע"מ נ. אחים כרם בע"מ

המבקשים הועמדו לדין בבית משפט השלום בחדרה בגין שלושה כתבי אישום שהדיון בהם אוחד.

בתיק פ 1244/04 (להלן: התיק הראשון ) הועמדו לדין האורז יצוא ושיווק בע"מ (להלן: המבקשת 1 ) וריחאן קבהא עלאא (להלן: המבקש 3 ) בגין 11 עבירות של אי הגשת דו"חות תקופתיים, לפי סעיפים 117(א)(6) ו-67(א) לחוק מס ערך מוסף, תשל"ו-1975 (להלן: חוק מע"מ ) ותקנה 20 לתקנות מס ערך מוסף, תשל"ו-1975 (להלן: תקנות מע"מ ), ולגבי המבקש 3 בצירוף סעיף 119 לחוק מע"מ; ו-3 עבירות של הגשת דו"חות תקופתיים ללא מלוא התשלום הנובע מהם, לפי סעיפים 117(א)(6) ו-88 לחוק מע"מ ותקנה 23(ב)(1) לתקנות מע"מ.

על פי הנטען בכתב האישום בתיק זה, המבקשים 1 ו-3 לא הגישו 11 דו"חות תקופתיים של המבקשת 1 למע"מ וכי הגישו 3 דו"חות תקופתיים ללא מלוא התשלום הנובע מהם.

בתיק פ 1966/05 (להלן: התיק השני ) הועמדו לדין אחים אקרם בע"מ (להלן: המבקשת 4 ) וריחאן קבהא אחמד מחמוד (להלן: המבקש 2 ) בגין 17 עבירות של הגשת דו"חות הכוללים ידיעה לא נכונה, לפי סעיפים 117(א)(3), 69(א) ו-88(א) לחוק מע"מ, ולגבי המבקש 2 בצירוף סעיף 119 לחוק מע"מ.

על פי המתואר בכתב האישום בתיק זה, המבקשים 2 ו-4 מסרו ידיעה לא נכונה למע"מ כך שלא כללו את מלוא המע"מ בו היו חייבים.

בתיק פ 1267/04 (להלן: התיק השלישי ) הועמד לדין המבקש 2 בגין 4 עבירות של הגשת דו"חות תקופתיים מתוך רשלנות לכל הפחות, לפי סעיפים 117(א)(6) ו-67(א) לחוק מע"מ ותקנה 20 לתקנות מע"מ; ושתי עבירות של הגשת דו"חות ללא התשלום הנובע מהן, לפי סעיפים 118 ו-88(א) לחוק מע"מ ותקנה 23(ב)(1) לתקנות מע"מ.

על פי המתואר בכתב האישום בתיק זה, המבקש 2 לא הגיש במועד 4 דו"חות תקופתיים למע"מ והגיש שני דו"חות ללא התשלום הנובע מהם.

הדיון בתיק הראשון ובתיק השני אוחד והמבקשים הודו ביום 9.3.2005 בעבירות המיוחסות להם בכתב האישום נשוא תיקים אלו. בהמשך, אוחד הדיון בתיק השלישי עם תיקים אלו והמבקש 2 הודה ביום 27.11.2005 בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום נשוא התיק השלישי.

ביום 7.1.2008 גזר בית משפט השלום (כבוד השופט א' קפלן ) על המבקשת 1 והמבקשת 4 קנס בסך 1,000 ש"ח כל אחת ועל המבקש 3 נגזרו 6 חודשי מאסר בפועל, 8 חודשי מאסר על תנאי והתנאי הוא שלא יעבור תוך 3 שנים עבירה על חוק מע"מ ויורשע בה וקנס בסך 100,000 ש"ח או 100 ימי מאסר תמורתו. באשר למבקש 2, בית המשפט גזר עליו 8 חודשי מאסר בפועל, 9 חודשי מאסר על תנאי והתנאי הוא שלא יעבור תוך 3 שנים עבירה על חוק מע"מ ויורשע בה וקנס בסך 180,000 ש"ח או 180 ימי מאסר תמורתו.

על גזר דינו של בית משפט השלום ערערו המבקשים לבית המשפט המחוזי בחיפה (ע"פ 3124/08; ע"פ 3163/08; ע"פ 3161/08).

בית המשפט המחוזי (כבוד השופטים ר' שפירא , ע' גרשון ו צ' קינן ) דחה את הערעור בקובעו כי גזר דינו של בית המשפט המחוזי אינו חמור כלל ועיקר, ומאזן כראוי בין חומרת העבירות שביצעו המבקשים לבין העובדה כי הם הודו בכתבי האישום וחסכו בכך זמן שיפוטי יקר. בית המשפט חזר והדגיש את ההלכות שיצאו מפי בית משפט זה לפיהן עבירות מס מחייבות ענישה מרתיעה, וכי המצוקה הכלכלית הנטענת של עבריין המס אינה מהווה עילה להקלה בעונשו. עוד ציין בית המשפט כי החוב הכולל לאוצר המדינה שחייבים בו המבקשים עומד על כ-560,000 ש"ח וכי עד יום זה, על אף חלוף זמן ניכר מיום ביצוע העבירות, לא הסירו המבקשים את מלוא מחדליהם.

מכאן בקשת רשות הערעור שלפני, בגדרה עותרים המבקשים להקלה בעונש שהושת עליהם לאור נסיבותיהם האישיות, לרבות מצבם הכלכלי הקשה והיותם עמודי התווך במשפחתם ובפרנסתה.

מנגד, טוענת המשיבה כי דין בקשת רשות הערעור להידחות הן מהטעם כי היא אינה מעוררת כל שאלה משפטית עקרונית והמבקשים לא הצביעו על עילה המצדיקה דיון בגלגול שלישי והן מהטעם כי בנסיבות המקרה לא הייתה סטייה ממדיניות הענישה המקובלת המצדיקה מתן רשות ערעור.

דין בקשת רשות הערעור להידחות.

עניינם של המבקשים נדון כבר בפני שתי ערכאות שונות. ככלל, הלכה היא, כי רשות ערעור לדיון בגלגול שלישי, ניתנת במשורה באותם מקרים חריגים אשר מעוררים שאלה בעלת חשיבות כללית וציבורית החורגת מעניינם הפרטי של בעלי הדין. במקרה שבפני, חרף טענות המבקשים, הבקשה אינה מעוררת כל שאלה משפטית עקרונית, אשר תצדיק דיון בגלגול שלישי (ראו ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו (3) 123 (1982)).

יתרה מכך, הלכה היא, כי טענות בנוגע לחומרת העונש כשלעצמה, אינן מקימות עילה למתן רשות ערעור בפני בית משפט זה, אלא בנסיבות של סטייה ניכרת ממדיניות הענישה (ראו רע"פ 1174/97 רפאלי נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 24.3.1997); רע"פ 7201/97 בשירי נ' היועץ המשפטי לממשלה (לא פורסם, 11.12.1997)). בנסיבות המקרה, לא מצאתי כל סטייה שכזו מנורמת הענישה המקובלת בעבירות אותן ביצעו המבקשים. מסיבות אלו בלבד, דין הבקשה להידחות.

מעבר לדרוש יוער, כי אף לגופו של עניין, דין הבקשה להדחות. המבקשים הורשעו, על פי הודאתם, בעבירות חמורות מאוד על חוק מס ערך מוסף. במקום אחר ציינו כי:

"עבירות המס הכלכליות, הפכו בשנים האחרונות להיות רעה חולה ומכאן יש מקום ליתן לכך משקל בענישה על הפן ההרתעתי. כך שבבוא בית המשפט לגזור את דינו של אדם אשר הורשע בעבירות מסוג זה לא ייתן משקל לנסיבות אישיות ולמצוקה כלכלית" (ע"פ 6474/03 מלכה נ' מדינת ישראל , פד"י נח(3) 721, 727 (19.2.2004)).

הטענות אותן מעלים המבקשים בבקשתם נשקלו על ידי הערכאות הקודמות והעונש שהוטל עליהם הינו עונש הולם המתחשב במכלול השיקולים הרלוונטיים למקרה דנן, לרבות חומרת העבירות מחד והודאת המבקשים שחסכה זמן שיפוטי מאידך. עיון בפסק דינה של ערכאת הערעור מלמד שזו נימקה את מסקנותיה כדבעי, ועל כן אין מקום להתערב בהן.

אשר על כן, בקשת רשות הערעור נדחית.

על המבקשים להתייצב ביום 27.7.08, לא יאוחר מהשעה 10:00 , בתחנת משטרת עירון, לשם תחילת ריצוי עונשם.