פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"פ 4787/20
לפני:
כבוד השופט י' אלרון
המבקש:
יעקב סגל
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד ב-עפמ"ק 8574-02-20
מיום 16.6.2020 שניתן על ידי השופט העמית א' יעקב
המבקש:
בעצמו
החלטה
1.
לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז–לוד (השופט העמית א' יעקב ) בעפמ"ק 8574-02-20 מיום 16.6.2020, בגדרו נדחה ערעור המבקש על החלטתו של בית משפט לעניינים מקומיים בפתח תקווה (השופט
ע' מורנו ) בח"נ 50766-06-19 מיום 6.1.2020.
2.
למבקש נרשמה הודעת תשלום קנס בגין העמדת רכבו בכניסה לשטח המיועד לכלי רכב ביום 26.8.2016, לפי סעיף 5(א)(5) לחוק עזר לפתח-תקווה (העמדת רכב וחנייתו), התשנ"א–1991. המבקש ביקש לעמוד לדין חלף תשלום הקנס, וביום 28.5.2019 הוגש נגדו כתב אישום.
3.
בדיון שהתקיים בבית משפט השלום ביום 10.10.2019, העלה המבקש מספר טענות נגד העמדתו לדין, ובכללן, כי כתב האישום הוגש בחלוף התקופה הקבועה לכך בהתאם להוראות סעיף 230 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב–1982.
בו ביום, הורה בית המשפט למשיבה כי תגיב לטענת ההתיישנות. בתגובתה מיום 28.10.2019, הודיעה המשיבה כי היא חוזרת בה מכתב האישום נוכח בדיקתה שהעלתה כי כתב האישום הוגש בחלוף תקופת ההתיישנות.
לאור האמור, ובשים לב לעובדה כי כתב האישום כבר הוקרא למבקש, החליט בית המשפט ביום 29.10.2020 לזַכּוֹתו מהמיוחס לו בכתב האישום.
4.
המבקש, שלא הסתפק בזיכויו, הגיש בקשה לחיוב המשיבה בהוצאות לפי סעיף 80 לחוק העונשין, התשל"ז–1977 (להלן: חוק העונשין ), לפי הפירוט דלהלן: "1000 ש"ח על לימודי חוקי מדינת ישראל", ו-"2000 ש"ח על עוגמת הנפש", כלשונו.
בהחלטתו מיום 6.1.2020 דחה בית משפט השלום את הבקשה, בשים לב לשלב הדיוני המוקדם בו בוטל כתב האישום.
5.
בית המשפט המחוזי דחה את ערעור המבקש על החלטה זו.
נקבע כי המבקש יכול היה להגיש תביעה לפיצויים עבור הוצאות הגנתו, ככל שהיו לו כאלו. ברם, הרכיבים שבגינם תבע המבקש פיצוי, אינם נכללים בהוראות סעיף 80 לחוק העונשין, הכולל פיצויים עבור הוצאות הגנה, או עבור מעצר או מאסר בלבד. משכך, בדין נדחתה בקשתו במתכונתה הנוכחית.
6.
מכאן הבקשה שלפניי, בה נטען כי ההחלטה שלא לפצות את המבקש לא נומקה כראוי וניתנה תוך זלזול בזכויותיו, כלשונו.
7.
דין הבקשה להידחות.
כידוע, רשות לערער "בגלגול שלישי" תינתן רק במקרים חריגים שבהם עולה שאלה משפטית בעלת חשיבות ציבורית החורגת מעניינם של הצדדים להליך, או כאשר מתעורר חשש כי למבקש נגרם עיוות דין מהותי או אי צדק קיצוני (רע"פ 548/20 לב נ' מדינת ישראל , פסקה 7 (23.1.2020)).
הבקשה דנן, הממוקדת בעניינו הפרטני של המבקש, אינה עומדת באמות מידה אלו.
8.
למעלה מן הצורך, לא מצאתי פגם בהנמקתו של בית המשפט המחוזי, שלפיה סעיף 80 לחוק העונשין אינו כולל את סוג הפיצויים שתבע המבקש. ממילא, לא שוכנעתי כי מתעורר חשש שנגרם למבקש עיוות דין שיש בו כדי להצדיק מתן רשות ערעור בעניינו.
9.
הבקשה נדחית אפוא.
ניתנה
היום, ז' באב התש"ף (28.7.2020).
ש ו פ ט