רע"פ 4789/10 נועמאן אבו סאלם נ. ועדה מחוזית לתכנון ובניה חיפה

1.

המבקש עתר בפני בית-משפט השלום בחדרה, לבטל צו הריסה שהוצא למבנה שהוקם שלא כדין בשטחה של המועצה המקומית עארה. לטעמו, נפלו בצו ובהליך שקדם לו פגמים וביניהם אלה: למשיב, יו"ר הועדה המחוזית לתכנון ובנייה בחיפה, לא הייתה סמכות ליתן את הצו מאחר והמבנה הוקם בשטחה של המועצה המקומית עארה; קיימת תוכנית אשר עשויה להכשיר את הבנייה בדיעבד; לא קוימה חובת היוועצות כדין של המשיב עם ראש המועצה המקומית שבשטחה הוקם המבנה, כמתחייב מהוראות סעיף 238(א) לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965. בית-משפט השלום בחן את טענות המבקש, אולם לא מצא כי הן מקימות עילה לביטול הצו.

לעניין חובת ההיוועצות, קבע בית-המשפט כי היוועצות אכן התקיימה. עוד נקבע, כי גם אם בשלב המוקדם לא ניתן לשלול אפשרות שנפלו בה פגמים, הרי (בלשון המקור): "הבטלות, ככל שהייתה היא בטלות יחסית, והפגם ככל שהיה נרפא בהתייעצות השנייה ובהחלטה השנייה בעקבותיה" (החלטה מיום 20.05.10). עוד נקבע, כי הטענה בדבר העדר סמכות גיאוגרפית הועלתה כלאחר יד, ומבלי שהונחה תשתית עובדתית להוכחתה.

2.

בערעור שהגיש המבקש לבית המשפט המחוזי, הוא מיקד את טענותיו באלה: אי-קיום חובת ההיוועצות כדין; האזור בו הוקם המבנה נמצא בתחום שטחי מועצה מקומית; ואכיפה בררנית. בהחליטו לדחות את הערעור קבע בית משפט קמא כי הערעור מופנה כנגד ממצאים שבעובדה, וביחס לאלה לא הוכחה עילת התערבות. בית-המשפט המחוזי נדרש גם לטענתו של המבקש בדבר חובת ההיוועצות וסמכות המשיב, וסמך את ידיו על מסקנותיו של בית-משפט השלום.

3.

בבקשה שבפני, בה עותר המבקש ליתן לו רשות להביא את עניינו גם בפני בית משפט זה, הוא חוזר על טענותיו לעניין סמכותו של המשיב וחובת קיום היוועצות כדין. אולם, לכך אין בידי להיעתר, הואיל ו חרף ניסיון המבקש לשוות לבקשתו אופי כללי ועקרוני, מטרתה בסופו של יום היא בחינתו של צו הריסה פרטני, ולא לכך נועד קיומו של ערעור שני (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123, 130 (1982)). זאת ועוד, התנאים לקיומה של חובת היוועצות ונפקות הפרתה של חובה זו בהקשר עם סעיף 238(א) לחוק התכנון והבנייה ובכלל, נדונו בבית משפט זה פעמים רבות, והמקרה הנוכחי אינו מצדיק לשוב ולדון בהם. למעלה מכך, הכרעתו של בית-משפט השלום באשר לטענותיו הרבות של המבקש, עיקרה בממצאים שבעובדה, וכידוע באלה אין ערכאת הערעור נוהגת להתערב, מקל וחומר ערכאת ערעור שנייה.

אי לכך הבקשה נדחית, ועמה נדחית הבקשה לעכב את ביצועו של צו ההריסה.