פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"פ
4825/06
בפני:
כבוד השופט א' א' לוי
המבקש:
גסאן שיבלי
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת, מיום 30.5.06,
בתיק ע"פ 1122/06, שניתן על ידי כבוד סגן הנשיא השופט י' כהן והשופטים: א'
אברהם,
א' הלמן
בשם המבקש: עו"ד דאהר
מאדי
בשם המשיבה: עו"ד נעמי
גרנות
החלטה
1.בכתב אישום שהוגש נגד המבקש, גסאן שיבלי, נטען, כי בחודש נובמבר 2005 הוא העסיק והלין שני תושבי האזור, שלא החזיקו באשרות כניסה, שהיה או עבודה בישראל. בית-משפט השלום בנצרת הרשיעו, על פי הודאתו, ובבואו לגזור את העונש הדגיש את חומרתן הרבה של העבירות, את נסיבותיו האישיות של המבקש ובהן גילו המבוגר, מצב בריאותו הרעוע, והיותו מפרנס עיקרי של משפחתו. נוכח כל אלה נדון המבקש לשני חודשי מאסר, שישה חודשים מאסר על תנאי וקנס בסך 8,000 ש"ח.
2.המבקש ערער כנגד גזר-הדין לפני בית-המשפט המחוזי בחיפה, בטענה כי נוכח הלכת אבו סאלם (רע"פ 3674/04 אבו סאלם נ' מדינת ישראל , טרם פורסם), נכון היה להימנע מהשתתו של מאסר ממש, וניתן היה להסתפק במאסר בו הוא יוכל לשאת בדרך של עבודות שירות. ערעור של המבקש נדחה, ומכאן הבקשה שבפני ליתן לו רשות לערער. להשקפתו, יישום עקרון הענישה האינדיווידואלית מחייב שלא לשימו מאחורי סורג ובריח, באשר הוא אדם נורמטיבי, שחטא בעבירה מעין זו פעם אחת בלבד, ואף הביע חרטה כנה על מעשיו.
4.דין הבקשה להידחות. הלכה היא כי רשות ערעור אינה ניתנת מעשה-שגרה, אלא רק במקרים המעלים שאלה משפטית כללית, החורגת מנסיבותיו של המקרה הקונקרטי. הבקשה שבפני מסבה עצמה על עניין יחידי – הוא חומרת העונש שהושת על המבקש – וזה, כשלעצמו, אינו עניין לבית-משפט זה לענות בו במסגרת ערעור שני (רע"פ 1174/97 רפאלי נ' מדינת ישראל, לא פורסם ). למעלה מן הצורך רואה אני לציין, כי אף לגופם של דברים עונשו של המבקש אינו מגלה עילת התערבות. בית-משפט זה הדגיש, לא אחת, את החומרה היתירה הנודעת לתופעת העסקתם שלא כחוק של עובדים זרים, ואת הצורך החיוני במיגורה (ראו רע"פ 1585/06 אבו חנין נ' מדינת ישראל , לא פורסם).
אשר על כן, הבקשה נדחית.
ניתנה היום, י"ח בסיוון תשס"ו
(14.6.2006).
ש ו פ ט