פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"פ
4828/06
בפני:
כבוד השופט ס' ג'ובראן
המבקש:
פתחי טורה
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
בקשת רשות ערעור על פסק-דין של
בית-המשפט המחוזי בבאר-שבע בע"פ 7117/05 מיום 1.5.06, שניתן על-ידי כבוד
הנשיא י' פלפל וכבוד השופטים נ' הנדל וי' אלון
בשם המבקש: עו"ד נעם
אליגון; עו"ד ניר פוגל
החלטה
כנגד המבקש הוגש, ביום 28.8.01 לבית-משפט השלום בבאר-שבע כתב אישום (ת.פ. 5884/01), המייחס לו, לאחר תיקונו, עבירה של החזקת נשק שלא כדין לפי סעיף 144(א) לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין).
לפי הנטען בכתב האישום, ביום 21.6.01 בסמוך לשעה 13:40 בסמוך לצומת חוות רם, החזיק המבקש אקדח מסוג FN ללא רשות על-פי דין להחזקתו.
ביום 27.12.04 הרשיע בית-משפט השלום (השופט נ' אבו-טהה) את המבקש - על-פי הודאתו - בעבירה שיוחסה לו בכתב האישום וגזר עליו, ביום 10.3.05, שישה חודשי מאסר בפועל ושנים-עשר חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים מיום שחרורו מן הכלא, שלא יעבור עבירה בה הורשע. בגזר-דינו ציין בית-משפט השלום, כי החליט שלא למצות את חומרת הדין עם המבקש בהתחשב בעובדה, שהעבירה נשוא כתב האישום נעברה לפני 4 שנים וכן מאחר והעבירה בוצעה טרם הרשעתו בבית-המשפט המחוזי בתיר אחר (ת.פ. 8130/02) ואף בשל הודאתו של המבקש, על אף שבאה לאחר 4 שנים מיום הגשת כתב האישום.
על גזר-הדין של בית-משפט השלום ערער המבקש לבית-המשפט המחוזי בבאר-שבע. בית-המשפט המחוזי (הנשיא י' פלפל וכבוד השופטים נ' הנדל וי' אלון) דחה את הערעור.
מכאן בקשת רשות הערעור שבפני בגדרה שב המבקש על טענותיו כפי שהעלה בפני בית-המשפט המחוזי. במסגרת בקשת רשות הערעור הגיש המבקש בקשה לעיכוב ביצוע עונש המאסר.
דין בקשת רשות הערעור להידחות.
עניינו של המבקש נדון בפני שתי ערכאות. הכלל הוא, כי הרשות לערער ניתנה במשורה באותם מקרים המעוררים שאלה בעלת חשיבות כללית, החורגת מעניינם הפרטיקולרי של בעלי-הדין. במקרה דנן, הבקשה אינה מעוררת כל שאלה משפטית עקרונית החורגת מעניינם הספציפי של הצדדים לה והמבקש לא הצביע על עילה, המצדיקה דיון בגלגול שלישי (ראו ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו (3) 123).
כידוע, אין בחומרת העונש כשלעצמה כדי ליתן רשות ערעור בפני בית-משפט זה, אלא בהתקיים נסיבות חריגות של סטייה ניכרת ממדיניות הענישה (ראו רע"פ 7201/97 דב בשירי נ' מדינת ישראל (לא פורסם)). כך, למשל, נקבע ברע"פ 1174/97 עזרא רפאלי נ' מדינת ישראל (לא פורסם):
"בית משפט זה אינו נוהג ליתן רשות ערעור שעה שהערעור המבוקש עוסק אך ורק בחומרת העונש שנגזר: 'הלכה היא מימים ימימה, כי 'על חומרת העונש אין נוהגים לתת רשות לערער בכלל כי בעניין עונש מספיקות שתי ערכאות די והותר'... רשות כזאת ניתנת רק במקרים חריגים ומיוחדים והמקרה דנן אינו כזה'" (ראו גם רע"פ 1459/91 טולדנו נ' מדינת ישראל
(לא פורסם); רע"פ 2092/04 קשקוש נ' מדינת ישראל (לא פורסם)).
אף לגופו של עניין, דין הבקשה להידחות. עבירה של החזקת נשק ללא רישיון הינה חמורה ביותר. בית-משפט השלום ציין בגזר-דינו, כי שקל את מכלול השיקולים, הן לקולא והן לחומרא, ואף החליט שלא למצות את חומרת הדין עם המבקש. כמו-כן, יש לזכור, כי הגם שהודה המבקש בעבירה שיוחסה לו, הודאתו ניתנה רק בשלב מאוחר, כארבע שנים מיום הגשת כתב האישום, והרי כתב האישום הוגש ביום 28.8.01 והודאתו של המבקש ניתנה ביום 27.12.04. בנסיבות אלה, אני סבור, כי לא נפל כל פגם בהחלטות הערכאות הקודמות ואין מקום להתערבות בית-משפט זה.
אשר-על-כן, בקשת רשות הערעור נדחית. ממילא מתייתר הצורך לדון בבקשה לעיכוב ביצוע עונש המאסר.
ניתנה היום, ט"ו בסיוון תשס"ו
(11.6.06).
ש
ו פ ט