רע"פ 4856/08 אחמד גבארה נ. מדינת ישראל

כנגד המבקש הוגש לבית-משפט השלום לתעבורה בנתניה כתב אישום (ת"פ 2502/07) המייחס לו שני אישומים, האחד מיום 6.2.07 והשני מיום 12.3.07 בעבירות של נהיגה בזמן פסילה, ללא רישיון נהיגה תקף, ללא רישיון רכב תקף וללא ביטוח תקף.

בית-משפט השלום לתעבורה בנתניה (כבוד השופטת ר' רז ) הרשיע את המבקש, על-פי הודאתו, בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום, לאחר שחזר בו מכפירתו וגזר עליו, ביום 26.3.08, את העונשים הבאים: מאסר בפועל למשך 8 חודשים; הפעלת מאסר על תנאי של 8 חודשים, אשר נגזר על המבקש בתיק מס' 6080/05 על-ידי בית-משפט השלום לתעבורה בנתניה ביום 20.7.06, לריצוי באופן חופף; 10 חודשי מאסר על תנאי למשך שנתיים, שלא יעבור עבירות של נהיגה ללא רישיון נהיגה שתוקפו פקע מעל שנה או של נהיגה בזמן פסילה; פסילה מלקבל רישיון נהיגה לתקופה של 9 חודשים, באופן מצטבר לכל פסילה אחרת; הפעלת הפסילה על תנאי של 3 חודשים, אשר הוטלה על המבקש בתיק מס' 51200549262 על-ידי בית-משפט השלום לתעבורה בנתניה ביום 15.5.06, לריצוי באופן חופף; הפעלת הפסילה על תנאי של

6 חודשים, אשר הוטלה על המבקש בתיק מס' 51200548330 על-ידי בית-משפט השלום לתעבורה בנתניה ביום 18.6.06, לריצוי באופן חופף, וכן הפעלת הפסילה על תנאי של 6 חודשים, אשר הוטלה על המבקש בתיק מס' 51200515008 על-ידי בית-משפט השלום לתעבורה בנתניה ביום 20.7.06, לריצוי באופן חופף.

בגזר-דינו ציין בית-משפט השלום לתעבורה, כי היות והמבקש הורשע בשני אישומים בעבירות של נהיגה בזמן פסילה וללא רישיון נהיגה תקף, לפי סעיף 56(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין), אין בית המשפט רשאי להאריך את המאסר על תנאי שהוטל על המבקש, אלא חלה עליו חובה להפעילו. בית-משפט השלום לתעבורה אף דחה את טענת המבקש, לפיה לפי סעיף 85(א) לחוק העונשין, אפשר וצריך להאריך את המאסר על תנאי בעניינו, מאחר שהוא עבר תהליך קשה וממושך של שיקום וגמילה מסמים ומאחר שקיים חשש, כי שליחתו למאסר תדרדר אותו בחזרה לשימוש בסמים. בית-משפט השלום לתעבורה קבע, בין היתר, כי אין קשר בין תהליך השיקום והגמילה אותו עבר המבקש בשנת 1993 לבין העבירות אותן ביצע במהלך שנת 2007 ובהן הורשע. בית-משפט השלום לתעבורה אף התייחס לעברו הפלילי של המבקש, הכולל 4 הרשעות משנת 2006 בגין עבירות של נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף וכן 4 הרשעות קודמות בעבירות של גניבה, החזקה ושימוש בסמים מסוכנים, תקיפת בן זוג והעסקת תושב זר שלא כדין.

על גזר-דינו של בית-משפט השלום לתעבורה ערער המבקש לבית המשפט המחוזי מרכז (ע"פ 5308-03-08). בערעורו טען המבקש, כי עונש המאסר בפועל שהוטל עליו חמור יתר על המידה לאור נסיבותיו האישיות, אשר בראשן גמילתו מסמים וזניחתו את דרך הפשע והחשש ששליחתו למאסר תגרום לו לשוב לסורו.

בית המשפט המחוזי (כבוד השופט א' יעקב ) דחה, ביום 25.5.08, את הערעור בקובעו, בין היתר, כי הגם שהמבקש אינו מחזיק רישיון נהיגה תקף מזה למעלה מ- 20 שנה, הוא שב וחוטא בעבירה חמורה של נהיגה ללא רישיון ובפסילה. יתרה מכך, ציין בית המשפט המחוזי, כי על אף הרשעותיו הקודמות של המבקש והעונשים שהוטלו עליו, הוא אינו לומד את הלקח ומהווה סיכון חמור למשתמשים בדרכים. לענין טענתו של המבקש, כי לפי סעיף 85(א) לחוק העונשין, יש להאריך את המאסר על תנאי שהוטל עליו חלף הפעלתו, השיב בית המשפט המחוזי, כי בדין דחה בית-משפט השלום לתעבורה טענה זו. וכך קבע:

"המערער עבר תהליך גמילה מסמים בשנת 1993 וסיימו לפני למעלה מעשור. אין המ דובר

בנאשם המצוי בהליך שיקומי או שסיימו לאחרונה ואשר הנזק העלול להיגרם לו בהטלת מאסר בפועל הוא חמור... העובדה כי אדם נגמל מסמים בעברו אינה יכולה להוות "תעודת ביטוח" עבורו מפני הטלת מאסר בפועל לתקופה עתידית לא מוגבלת...".

מכאן בקשת רשות הערעור שבפני, בגדרה שב בא-כוח המבקש על טענותיו כפי שהעלה בפני בית המשפט המחוזי.

לטענת בא-כוח המבקש, שגה בית-משפט השלום לתעבורה בכך שהטיל על המבקש עונש של מאסר בפועל וכי היה על בית המשפט להסתפק בהארכת המאסר על תנאי התלוי ועומד נגדו, בהתאם להוראת סעיף 85(א) לחוק העונשין, לפיה רשאי בית המשפט שהרשיע אדם "העובר טיפול למשתמשים בסמים או שסיים טיפול כאמור" להשתמש בסמכותו לפי סעיף 56(א) לחוק העונשין ולהאריך מאסר על תנאי יותר מפעם אחת. עוד מוסיף וטוען בא-כוח המבקש, כי חרף הזמן הרב שחלף מאז עבר המבקש טיפול גמילה מסמים, הוא עדיין מועד לחזור לשימוש בסמים ולכן יש להימנע משליחתו לריצוי מאסר מאחורי סורג ובריח.

מנגד, תומכת באת-כוח המשיבה בפסק-דינו של בית המשפט המחוזי ומבקשת לדחות את בקשת רשות הערעור. לטענתה, הבקשה אינה מגלה עילה למתן רשות ערעור בפני ערכאה שלישית. כמו-כן, לטענתה, אין להקל ראש בחומרתן של העבירות בהן הורשע המבקש, זאת בפרט לאור העובדה, כי המבקש הורשע ב- 4 עבירות תעבורה מעין אלו בעברו ולאור העובדה, שהעבירות נשוא התיק דנן נעברו בשעה שהיה תלוי ועומד כנגד המבקש מאסר על תנאי בגין עבירות דומות.

דין בקשת רשות הערעור להידחות.

הלכה היא, כי אין מעניקים רשות לערעור שני, אלא אם כן עולה טענה בעלת חשיבות כללית, בין משפטית ובין ציבורית (ראו ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123 (להלן: חניון חיפה )). בענייננו, בקשת רשות הערעור אינה מעוררת כל שאלה משפטית עקרונית שכזו והמבקש לא הצביע על עילה המצדיקה דיון ב"גלגול שלישי", בהתאם להלכת

חניון חיפה .

אף את טענות בא-כוח המבקש בנוגע לחומרת העונש, יש לדחות. שכן, הלכה היא, כי אין בחומרת העונש כשלעצמה כדי ליתן רשות ערעור בפני בית-משפט זה, אלא בהתקיים נסיבות חריגות של סטייה ניכרת ממדיניות הענישה (ראו רע"פ 7201/97 דב בשירי נ' מדינת ישראל (לא פורסם); רע"פ 1174/97 עזרא רפאלי נ' מדינת ישראל

(לא פורסם)). במקרה שלפנינו, העונש שהוטל על המבקש, בנסיבות הענין, אינו חמור, זאת במיוחד נוכח העובדה, שהמבקש הרשה לעצמו לבצע עבירות אלו בשעה שהיה תלוי ועומד נגדו מאסר על תנאי בגין עבירות דומות והגם שהוא הורשע ב- 4 עבירות תעבורה דומות בעברו. בכך סיכן המבקש את עצמו ואת זולתו. המבקש לא השכיל לנצל את ההזדמנויות החוזרות ונשנות שקיבל מצד מערכת המשפט לשוב למוטב ובנסיבות אלה נראה, כי אין מנוס מלהשית עליו עונש של מאסר בפועל ההולם את חומרת מעשיו ואשר יהיה בו כדי להתריעו מלבצע עבירות נוספות בעתיד.

אף את טענת המבקש, הנוגעת לסעיף 85(א) לחוק העונשין, יש לדחות. שכן, לפי סעיף 85(א) לחוק העונשין, מוסמך בית המשפט להאריך מאסר על תנאי יותר מפעם אחת בעיקר במקרים בהם הנאשם ביצע עבירה נוספת עוד בזמן שהשתמש בסמים ולפני תהליך גמילה והוא הורשע בזמן תהליך הגמילה או מייד לאחריו. כך עולה מדברי ההסבר להצעת חוק העונשין (תיקון מס' 45) (אי הפעלת מאסר על תנאי), התשנ"ה-1994, שפורסמו בהצעת חוק תשנ"ה בעמ' 188:

"מצבו של אדם שעבר או שעובר טיפול לגמילה מסמים מצדיק התייחסות מיוחדת לגביו בענין כליאתו בבית סוהר. במקרים לא מעטים עבירה נוספת שביצע הנאשם, בוצעה עוד בזמן שהוא השתמש לרעה בסמים ולפני תהליך הגמילה; כמו כן לעיתים ההרשעה מתעכבת מסיבות שאינן תלויות בנאשם. בהתחשב בכל אלה, מוצע להסמיך את בית המשפט להאריך יותר מפעם אחת את הפעלתו של המאסר על תנאי או להטיל על הנאשם צו מבחן ללא הרשעה על אך שתלוי נגדו מאסר על תנאי שיש להפעילו...".

במקרה שבפניי, המבקש לא ביצע את העבירה הנוספת בזמן שהשתמש בסמים ואף לא לפני שעבר תהליך גמילה, אלא הוא ביצע את העבירה הנוספת כ- 14 שנים לאחר שסיים את תהליך הגמילה, כך שאין מקום להפעלת סעיף 85(א) לחוק העונשין בנסיבות המקרה ובצדק קבע בית המשפט המחוזי, כי סעיף 85(א) לחוק העונשין לא נועד להעניק לכל אדם אשר אי פעם עבר תהליך גמילה מסמים חסינות בלתי מוגבלת מפני הפעלתו של מאסר על תנאי התלוי ועומד נגדו. עוד יש להדגיש ולציין, כי המאסר על תנאי הופעל בחופף לעונש המאסר בפועל שהוטל על המבקש בגין העבירות נשוא התיק דנן.

אשר-על-כן, בקשת רשות הערעור נדחית.

החלטתי מיום 1.6.08 בענין עיכוב ביצוע עונש המאסר מבוטלת בזה.

על המבקש להתייצב ביום 23.11.08 לא יאוחר מהשעה 9:00 בבית המשפט המחוזי מרכז בפתח-תקוה, לשם תחילת ריצוי עונשו.